Page 1
Standard

אחת ששומעת #231 | 16/6/16 | In Bloom

 לחצו כאן להאזנה לתוכנית

החלון בבית של דניאלה

שבעה שבועות בברלין. מרגישה ברת מזל, שלמה ומאושרת מאד בהחלטה שלי לעבור לפה. מרגישה שכל התהליך הזה של ההחלטה לעזוב את הארץ ולעבור לברלין, כל השנה האחרונה, העבירה אותי תהליך נפשי עמוק מאד, של שחרור גדול ונפלאה, ואני מרגישה קלה וטובת לב. (ויש גם פוסט שנכתב בחודש האחרון, אם אתם רוצים לקרוא).

more
Standard

דברים

* פוסט שהתחלתי לכתוב לפני חודש, בערך.
הקצב שלי עדיין לא הסתנכרן לגמרי עם הקצב של החיים שלי בעיר הזו, שהימים בה ארוכים כל כך בעונה הזו, ועד 10 בלילה עדיין יש אור, עם המרחקים העצומים שמשמעותם שלכל פגישה (כמעט) צריך לקחת בחשבון 40 דקות נסיעה לכל כיוון (לפחות), ועם החיים שלי, שרק מתחילים פה – חברים ותיקים וחברים חדשים, לימודים, רדיו, דירה שצריך להתחיל לחפש. ואוכל! כל כך הרבה אוכל פה, בכל מקום, נגיש ומפתה וזול, ובבית יש לי מקרר קטנטן של דירת נופש, שאי אפשר לאכסן בו יותר מקומץ ירקות בבת אחת – ועכשיו אני משתדלת לשוב להרגלי התזונה שלי מהארץ, שכללו בעיקר ירקות, דגנים וקטניות. לבשל כמו שצריך, ולהשתדל לאכול יותר בבית ולא בחוץ (וזה לא פשוט, הרבה פעמים, כשהימים מתארכים כל כך).

more
Standard

אחת ששומעת #230 | 9/6/16 | what you seek

 לחצו כאן להאזנה לתוכנית

שעתיים של מוזיקה שליוותה אותי הרבה בשבועות הראשונים פה בברלין, עם כמה הופעות שראיתי, וכמה שפיספסתי, וקאבר אחד שלא יוצא לי מהראש.
עדיין אין לי פה שגרה, למרות שאני לומדת בכל יום ארבע וחצי שעות. ייקח לי זמן להתרגל לקצב השונה, לגודל השונה של העיר, לזמן הנסיעה, לאור שמתחיל מוקדם ונגמר מאוחר, לתשוקה העזה שלי לצאת ולראות ולהסתובב כל הזמן, כי עוד יש לי כל כך הרבה לראות ולהכיר פה! כך שהמוזיקה גם היא במקום אחר משהיתה בארץ, שם מילאה את היום יום שלי באופן גורף וטבעי. המסע שלי לפה הוא גם מוזיקלי.

more
Standard

אחת ששומעת #229 | 2/6/16 |mellow yellow

 לחצו כאן להאזנה לתוכנית

golden sea

תוכנית צהרים שמתחילה בעצלתיים. עם גרוּב קצוּב,​ כמו לשכב על הגב על סירה בלב אגם. קצב שבא והולך, מנדנד מצד לצד, לעיתים בעדינות, לעיתים סוער ומרקיד. שעתיים של תרפיה במוזיקה.

רשימת השידור: 

  1. Jane Weaver – Turning In Circles (3:42) (The Fallen By Watchbird, 2010)
  2. Francis Bebey – Forest Nativity (Psychedelic Sanza 1982-1984, 2014) Born Bad Records
more
Standard

אחת ששומעת #228 | 26/5/2016 | No Turning Point

 לחצו כאן להאזנה לתוכנית

war!

מה אכתוב ומה אומר. כל כך הרבה דברים בחודש אחד.
היום התחלתי קורס גרמנית אינטנסיבי, מה שאומר שבחודשים הקרובים אני לומדת ארבע שעות כל יום, וכבר היום, אחרי המפגש הראשון, הרגשתי נוח יותר עם הגרמנית שלי ברחוב.
ערב שישי ואני שומעת את דמייאן ג’ורדו, סולו עם הגיטרה – בקרוב אצלכם בהופעה, שתהיה מרגשת ונפלאה, ובליבי אהיה שם גם.
ביום שלישי, לעומת זאת, אני הולכת לראות את Kate Tempest הנהדרת בהופעה, וזה מרגש אותי גם.
יאללה, מוזיקה.

more
Standard

אחת ששומעת #227 | 19/5/2016 | מנטרה

 לחצו כאן להאזנה לתוכנית

תוכנית ראשונה מברלין הרחוקה (הוקלטה מראש, אבל שששש, אל תגלו לאף אחד). מה שחשוב זה שקיבלתי ויזה לשנתיים, ושמצאתי פה אולפן רדיו שבו אוכל להקליט את התוכנית בכל שבוע, ושהחיים מתחילים מ-ע-כ-שיו!
להתחיל קורס גרמנית אינטנסיבי, למצוא דירה, לפגוש אנשים, למצוא עבודה. חיים חדשים.

more
Standard

חומה ועיר סביב לה

מאז שאני פה, פיתחתי אובססיה קלה לגבי החומה. חומת ברלין המפורסמת.
זאת אומרת, באופן כללי אני מרגישה צורך עז ללמוד את ההיסטוריה של המקום הזה, ולהבין קצת יותר מה עבר על האנשים שחיים פה, להבין קצת יותר איפה אני נמצאת. אבל החומה, החומה מסקרנת אותי במיוחד. ההפרדה המוחשית הזאת בין מזרח למערב, בין העיר שחולקה לשניים, הסמל שנופץ עם השחרור.
כשמסתובבים בעיר אפשר ללמוד להבחין אם אנחנו נמצאים בחלק שהיה מזרח או בחלק שהיה מערב, ולא רק בגלל האיש ברמזור. סגנון הבנייה, האם האנשים יודעים אנגלית או לא (הבחור החמוד שהתקין פה וילונות, למשל, נולד בוודאות בצד המזרחי, כי מילה אנגלית הוא לא יודע), כמה מהגרים חיים בשכונה, וכו’. יום אחד, כשחזרתי הביתה בפעם הראשונה עם ה-S1, פתאום ראיתי פיסת חומה, מעין אנדרטה קטנה, ממש ליד תחנת הרכבת, כמה בלוקים מהבית שלי.

more
פרחי לבבות
Standard

הנה אני פה

(כל יום מחדש עוצרת רגע לחשוב איזה יום היום בעצם)

אז הנה אני פה.
היום השביעי שלי בברלין, ועד כה די התרחקתי מהמחשב – לא יכולה לקרוא עיתונים מהארץ, לא יכולה אפילו לעבור על פיד הפייסבוק שלי. קצת וואטסאפים, פייסבוק רק להודעות מחברים, ואימייל. והכל בקטנה.
מתרגלת לדירה החדשה – קטנה מאד אבל מתוקה ונוחה, בשכונה שטובה לי, עם בעל בית איטלקי חמוד וחתיך שלומד עברית כבר שנתיים, ומפנטז על לומר את קללת הנחש יום אחד, ברגע המדויק לאדם המדויק.

more