Page 1
Standard

אחת ששומעת #226 | 21/4/2016 | פרידה מתל אביב

 לחצו כאן להאזנה לתוכנית

bye bye

ברוב רובה של התוכנית ישבתי עם דמעות בעיניים, ולפרקים ממש נאלצתי להאבק בעצמי שלא לפרוץ בבכי ופשוט לייבב. כל כך התרגשתי מעצם זה שזה השידור האחרון מהאולפן פה, מההבנה שזהו, עוד שבוע אני עולה על מטוס, ושהפעם הבאה שאשדר את אחת ששומעת זה יהיה מהאלופן הביתי שלי בברלין. וכל כך התרגשתי מכל התגובות החמות והמחבקות שקיבלתי תוך כדי שידור (יחי פייסבוק!). ממש הוצפתי.

more
Standard

לאט לאט.

לאט לאט להתחלתי למכור את הדברים שלי.
כי אני עוזבת, עוברת לברלין, ואין לי מושג מה יילד יום, ואיפה אהיה עוד שנה מעכשיו.
אם כשכל המחשבות על המעבר לברלין התחילו היה לי ברור שכל הבית שלי בא איתי, הרי שלאט לאט המחשבות האלה השתנו. הייתי נעמדת בקצה הבית, נשענת על דלפק המטבח, ובוחנת את כל הבית מצד לצד. על מה אני יכולה לוותר? לא יכולה לוותר על כלום! הרי אספתי את כל החפצים שלי במשך שנים, ויש לי חיבה עזה כל כך לדברים יפים, ואני אוהבת את הבית שלי בכל נפשי ובכל מאודי, וקשורה לכל חפץ וחפץ.
ביררתי על משלוחים ומכולות והמחירים נראו לי הגיוניים מאד, והיה לי ברור שזה מה שאעשה.

more
Standard

אחת ששומעת #225 | 14/4/2016 | free falling

 לחצו כאן להאזנה לתוכנית

שעתיים שמחות!
מתחילים עם קצב, ונותנים לו להוביל שעתיים של תופים, מקצבים וביטים מעולמות, מקומות וזמנים. עם טאץ’ יווני, אלקטרוניקה ברזיאלית, מגע ישראלי, פ’אנק אמריקאי ונשמה כל הזמן.

רשימת השידור:

  1. Alain Peters – Mange Pou Le Coeur (4:01) (Paraboler, 1998)
  2. Cymande – Getting It Back (4:18) (Cymande, 1972)
more
Standard

אחת ששומעת #224 | 7/4/2016 | אישה בקצה העולם

 לחצו כאן להאזנה לתוכנית

את המילים שלי אני כותבת לאחרונה בפוסטים שמיוחדים לכך, כי רובם ככולם סובבים סביב העובדה שבסוף החודש אני עוזבת ועוברת לברלין.
עוד פעמיים בלבד נותרו לי להקליט את התוכנית באולפנים של רדיו מהות החיים. עוד פעמיים בלבד לחוייה שהיתה לי לבית בשנים האחרונות. ואחר כך – התוכנית תוקלט בברלין, ותשודר משם. אין מאושרת ממני על כך שאחת ששומעת תמשיך לשדר, וסקרנית לקראת החוויה השונה שתהיה לי משם.

more
Standard

אמיצה

אומרים לי את זה כל הזמן, אבל רק נראה לי שרק השבוע הבנתי שאני באמת אמיצה. קיבינימט.

“מה תעשי שם?” “מחכה לך עבודה?” “איך…? מה…”
לא, אני עדיין לא יודעת כלום. לא יודעת איזו ויזה אקבל ובמה יוּתר לי לעסוק, לא יודעת מה יהיה, ואיך.
יודעת שהגבולות שלי שם יהיו מאד מוגדרים וברורים – זה כן וזה לא, מותר ואסור. וחושבת שזה יהיה לי טוב, מגבלות שיגרמו לי להיות מדוייקת במסלול שלי.
“איזו אמיצה את”. קיבינימט, זה נכון. בעיקר כי כרגע זה מרגיש מפחיד כל כך.

more
Standard

חודש אחרון

רוב הזמן מעין קהות חושים כזו.
זאת אומרת – בין אריזות וארגונים של ניירת ומסמכים והמלצות ובנק וכו’, בירורים ובדיקות ושאלות ותשובות, פרסום מודעות ביד-2 ומכירה של הדברים שהיו ביתי, מיונים ואריזות (מה לקחת? מה צריך? מה לשמור, מה למסור, מה למכור?), ניירות ועוד ניירות ובירוקרטיה, חיסונים וטיפולים – לי ולחתולים, ימים של לחץ נפשי אינטנסיבי וימים רגועים, פגישות עם חברים, פרידות שמתחילות לטפטף אט אט מתוך ההבנה שזו הפעם האחרונה שאני פוגשת מישהו.
כבר חודשיים שאני מתעוררת כל בוקר בסביבות חמש, לפני הציפורים – או יותר נכון: הראש מתעורר, למרות שהגוף רוצה לישון עוד. כי יש כל כך הרבה מחשבות שמתרוצצות שם.
בין כל אלה – אני לא באמת קולטת את זה שעוד פחות מארבעה שבועות אני עולה על מטוס ועוברת למקום אחר. עוברת. עוזבת. מתחילה מחדש. במדינה אחרת.

more
Standard

אחת ששומעת #223 | 31/3/2016 | Troubled Mind

 לחצו כאן להאזנה לתוכנית

רשימת השידור:

  1. The Monkees – Porpoise Song (Theme From “Head“) (2:56) (Head, 1968)
  2. Damien Jurado – QACHINA (3:47) (Visions of Us On the Land, 2016)
  3. Anderson .Paak – The Bird (3:37) (Malibu, 2016)
  4. Kabanjak – 7th Gate (Out Of The Dark, 2015) 
  5. Creative Source – Oh Love (3:31) (Creative Source, 1972)
more
more