Page 1
more
Standard

דחוף לתת לעצמי / דוד אבידן

דָּחוּף מְאוֹד לָתֵת לְעַצְמִי עַכְשָיו הִזְדַּמְּנֻיּוֹת נוֹסָפוֹת,

לָצֵאת מִתּוֹךְ הַהִזְדַּמְּנֻיּוֹת הַקּוֹדְמוֹת שֶׁכְּבָר מֻמְּשׁוּ,

לְעֵבֶר אֶפְשָׁרֻיּוֹת חֲדָשׁוֹת-חֲדִישׁוֹת, אֶפְשָׁרֻיּוֹת פְּתוּחוֹת.

בְּשָׁלָב מְסֻיָּם חָדַלְתִּי לְסַפֵּק לְעַצְמִי מִצְרָךְ חִיּוּנִי זֶה.

זָכַרְתִּי רַק אֶת הָאַסְפָּקוֹת הַקּוֹדְמוֹת, הַמָּסִיוִיּוֹת, הַשּׁוֹפְעוֹת,

וְחָשַׁבְתִּי לְתֻמִּי שֶׁמְּלַאי הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת לֹא יִתַּם עוֹלָמִית.

לֹא חָשַׁבְתִּי עַל עַצְמִי בְּמֻשָּׂגִים תַּעֲשִׂיָּתִיִּים קוֹנְבֶנְצְיוֹנָלִיִּם,

וְלָכֵן סִפַּקְתִּי בְּבַת-אַחַת אֶת כָּל חֹמֶר-הַגֶּלֶם וְתָכְנִיּוֹת-הַיִּצּוּר.

more
Standard

המוזיקה של ילדותי – פוסט אורח של ערן אבן

 

אי שם בשנת 93′, “פופוליטיקה” בערוץ הראשון, פאנל בנושא “שירת מחאה, מוזיקה והזניית השפה העברית”. מסביב לשולחן, בין היתר, אביב גפן, חמי רודנר, דליה רביקוביץ’, לפיד האב, דדי צוקר ועוד כמה. הם מדברים על המוזיקה הצעירה, זו שאני שמעתי אז, על כמה היא לא ברורה, לא “קוהרנטית”, כתובה ב”עברית של בוגרי אולפן” (ציטוט של דליה רביקוביץ’ שנחרט עמוק בזכרוני עד היום).
חמי רודנר אמר באותו הפאנל, במשפט שאותו אני מתקשה לצטט באותו הדיוק בו ציטטתי את רביקוביץ’, שבגיל הנעורים, מוזיקה מהווה מזור גדול עבור השומעים אותה. המילה “מזור” נתקעה לי במחשבות. פעם ראשונה ששמעתי אותה. הלכתי לחפש במילון. תרופה, מרפא.
וזה הרגיש לי כמו ההסבר הפשוט ביותר למה שמוזיקה עשתה לי. 

more
more
Standard

שבת בבוקר

שבה, עד חצות היום, הספקתי:
להאכיל את חתולי החצר,
לתרגל יוגה,
לאפות לחם,
לנסוע לגן של בלסינג בדרום ת”א ולהעביר תרומות בגדים ואוכל שמחכות פה הרבה יותר מדי זמן,
לפגוש את הקיפוד הקטן שאוכל גם מהאוכל של חתולי החצר,
לעשות סיור על הגג עם איריס, לקראת סיוד קיץ,
להכין שמנת-קשיו וטחינה-סלק,
לנקות אבק בכל הבית וגם לשאוב שטיחים ורצפה,
בין לבין לנהל דיון על דת ואלוהים בפייסבוק.

more
Aside

אפשרויות / ויסלבה שימבורסקה

אני מעדיפה קולנוע.
אני מעדיפה חתולים.
אני מעדיפה עצי אלון על גְדות הוָרְטָה.
אני מעדיפה את דיקנס על דוסטויבסקי.
אני מעדיפה את עצמי מחבבת אנשים
על פני עצמי אוהבת אנושות.
אני מעדיפה להחזיק חוט וּמחט לשעת חירום.
אני מעדיפה צבע ירוק.
אני מעדיפה לא לטעון
שהשכל אשם בכל.
אני מעדיפה יוצאי דופן.
אני מעדיפה לצאת מוקדם יותר.
אני מעדיפה לשוחח עם רופאים על משהו אחר.
אני מעדיפה איורים ישנים.
אני מעדיפה את הגיחוך שבכתיבת שירים
על הגיחוך שבאי כתיבתם.
אני מעדיפה בָּאהבה ימי-שנה
שאפשר לחגוג מדי יום.
אני מעדיפה את המוֹרָליסְטים
שאינם מבטיחים לי דבר.
אני מעדיפה טוּב לב פיקח מפּוֹתֶה.
אני מעדיפה את כדור הארץ בִּלְבוש אזרחי.
אני מעדיפה ארצות כְּבוּשוֹת על ארצות כּוֹבְשוֹת.
אני מעדיפה להיות מסויגת.
אני מעדיפה את גיהנום התוהו ובוהו על גיהנום הסדר.
אני מעדיפה את אגדות האחים גרים על עמוד ראשון בעיתון.
אני מעדיפה עלים ללא פרחים על פרחים ללא עלים.
אני מעדיפה כלבים שזנבם לא קוצץ.
אני מעדיפה עינים בהירות, כיון ששלי כהות.
אני מעדיפה מְגֵרוֹת.
אני מעדיפה דברים רבים שלא ציינתי כאן
על דברים רבים אחרים, שגם אותם לא ציינתי.
אני מעדיפה אפסים מפוזרים בחופשיות
על כאלה שהצטרפו בטור לספרה.
אני מעדיפה זמן חֲרָקִי על זמן כּוֹכָבִי.
אני מעדיפה להקיש בעץ.
אני מעדיפה שלא לשאול כמה זמן עוד ומתי.
אני מעדיפה להביא בחשבון אפילו את האפשרות
שלקיום יש הצדקה משלו.

more
Standard

משחה אנטי דלקתית ביתית

שריטה מודלקת

כששיחקתי עם החברה החתולה שלי קאליסי, קצת נסחפנו, והשריטה מהרגל האחורית שלה, שנראתה תמימה למדי בהתחלה (וגם קיבלה מנת שמן לבנדר נאה), החלה להראות סימני דלקת:

אז התקשרתי לאחותי, כדי לקבל רחמים ועצה טובה (אחרי שהיד שלה התנפחה כבלון שנה שעברה, בעקבות שריטה, היא המומחית מספר 1 שלי).

more
קולאז' ילדוּת
Standard

המוזיקה של ילדותי – פוסט אורח שלי בבלוג קולומבוס

גדלתי בבית של ספרים ושל מוזיקה. מאות (אלפי) הספרים של אבא, בכל מקום אפשרי, וארון התקליטים, שאהבתי כל כך להסתכל בו כשהייתי קטנה, וכשגדלתי – “לגנוב” ממנו תקליטים לחדר שלי (ואבא היה “גונב” אותם חזרה למטה). לפעמים אני מתבוננת בבית שלי עכשיו, ורואה עד כמה הוא מהדהד את הבית של ההורים שלי, שלא איתנו כבר די הרבה שנים, כמה הוא דומה לבית שגדלתי בו. והמוזיקה שהיתה בבית, ושתמיד אחשוב על הבית ועל ההורים כשאשמע אותה – הרבה מוזיקה ישראלית – מתי כספי, חווה אלברשטיין, הדודאים, שלישיית גשר הירקון, וגם הרבה ביטלס והרבה מוזיקה של שנות החמישים-שישים – בלדות אהבה של אבא שלי, שכל ערב היה פותח את הרדיו על קול השלום של אייבי נתן, לתוכנית האהובה עליו: The twilight time. (הנה כמה דוגמאות למוזיקה שאבא אהב כל כך, ואני איתו).

more