Page 1
Standard

אחת ששומעת #296 | 30/11/17 | Bodylife

♫  PLAY >> Listen to the Show

לא הייתי מצפה מהכניסה הרשמית של החורף להיות תקופה של שינויים או של החלטות. או של החלטות ושל שינויים. זה זמן של התכנסות, לא? חשבתי שבאביב מתחילים להניע דברים. אבל הי, כנראה שמכיון שהכל משתנה כל הזמן בכל מקרה, מדי פעם השינויים האלה צריכים גם לנבוע מאיתנו. בקיצור, תקופה של שינויים. והחלטות. התבחבשתי עם עצמי רבות בחודשיים האחרונים, בניסיון לגשר בין הפנטזיות לבין המציאות, ובעיקר כדי להבין בסופו של דבר שההחלטות שאני מקבלת צריכות להיות של הכאן והעכשיו, ולא של עתיד שאינו נודע.

The end
Standard

אחת ששומעת #204 | 19/11/15 | מוזיקה לילדים

♫♫ PLAY >> Listen to the Show

משחק ילדים

יום שידורים מיוחד ליום הילד ברדיו מהות החיים, ואיפה התוכנית שלי משתלבת? בדיוק באמצע, עם המוזיקה הרגילה שאני משמיעה. כי מוזיקה טובה היא מוזיקה טובה, היא אמיתית ואינה מעמידה פנים, ולכן גם מבוגרים וגם ילדים יכולים להתחבר אליה באותה המידה. אדרבא – ילדים כל כך הרבה יותר נקיים מאיתנו. הם מתחברים לקצב, למנגינה, לצליל, לנשמה. הם לא חושבים את הדברים, אלא חשים אותם.

The end
קולאז' ילדוּת
Standard

המוזיקה של ילדותי – פוסט אורח שלי בבלוג קולומבוס

גדלתי בבית של ספרים ושל מוזיקה. מאות (אלפי) הספרים של אבא, בכל מקום אפשרי, וארון התקליטים, שאהבתי כל כך להסתכל בו כשהייתי קטנה, וכשגדלתי – “לגנוב” ממנו תקליטים לחדר שלי (ואבא היה “גונב” אותם חזרה למטה). לפעמים אני מתבוננת בבית שלי עכשיו, ורואה עד כמה הוא מהדהד את הבית של ההורים שלי, שלא איתנו כבר די הרבה שנים, כמה הוא דומה לבית שגדלתי בו. והמוזיקה שהיתה בבית, ושתמיד אחשוב על הבית ועל ההורים כשאשמע אותה – הרבה מוזיקה ישראלית – מתי כספי, חווה אלברשטיין, הדודאים, שלישיית גשר הירקון, וגם הרבה ביטלס והרבה מוזיקה של שנות החמישים-שישים – בלדות אהבה של אבא שלי, שכל ערב היה פותח את הרדיו על קול השלום של אייבי נתן, לתוכנית האהובה עליו: The twilight time. (הנה כמה דוגמאות למוזיקה שאבא אהב כל כך, ואני איתו).

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #123 | 16/1/14 | אבל הם כבר היו לרוב ♫

♫♫ PLAY >> Listen to the Show 

i see you

כשאלוהים אמר בפעם הראשונה יהי אור, הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך. הוא לא חשב באותו רגע על השמיים, אבל העצים כבר התחילו מתמלאים מים, וציפרים קיבלו אויר וגוף.
אז נשבה הרוח הראשונה אל עיני אדוננו. והוא ראה אותה במו עיני ענן כבודו, וחשב כי טוב. הוא לא חשב באותו רגע על בני האדם, בני אדם לרוב. אבל הם כבר התחילו לחשוב על עצמם בלי עלים, וכבר החלה מתרקמת בליבם מזימה על מכאוב.
כשאדוננו חשב בתחילה על הלילה, הוא לא חשב על שינה. כך, כך אהיה מאושר, אמר בליבו האלוהים הטוב. אבל הם כבר היו לרוב, אלוהים הטוב.
(נתן זך)

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #74 | 9/12/12 | הראש בעננים ♫


להאזנה לתוכנית בקובץ MP3    (להורדה: קליק ימין + ‘שמירה בשם’)

burning clouds

אחת שכבר זמן מה רודפת אחרי זנבה בכל מה שקשור להיא ששומעת. מוצאת את עצמי מגיעה ליום שישי כשעוד לא הספקתי להעלות את השידור החוזר לרשת, ואז צריכה להספיק חיש מהר, ואז המילים בורחות, ואין לי מה לכתוב.
זה טוב להיות עסוקים. זה טוב לי. וגם עננים.

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #33 | 22/1/12 | אחת שמושפעת ♫

מדבר זה חשוב לנשמה

אחת שמושפעת ממזג האויר, מהמדבר, מהמוזיקה. מהחדשות, מהמציאות שלנו פה. מאישי ומהציבורי. משלי ומשל אחרים. משמחות פתאומיות ומחדשות רעות. למעלה ולמטה, לצדדים. כמו בחיים, אני מניחה. לאמור: שבוע מעניין.

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #20 | 24/10 ♫

אותי זה ריגש

מרגישה שאין לי הרבה מילים היום.
אולי בגלל ריבוי אירועים מרגשים (ובכלל), אולי בגלל החושך שיורד מוקדם כל כך והימים הקצרים. הרבה דברים קורים, בעולם הפיזי וגם בזה שבפנים, וגם חגיגות הארבעים… אובר וולמינג, מה שנקרא.

בפלייליסט הפעם יש כמה הפתעות מיוחדות במינן, פשוט מכיוון שהגעתי אליהן (או הן אלי) בדרכים לא שגרתיות ולא צפויות, ולכן מרגשות במיוחד. שימו לב לאוהד צופי ול-Nipun Nair, וגם ל-Desta Haile.
זה משהו האינטרנט הזה.

The end
Standard

Local stuff | חומר מקומי

חוזרת לשורשים, למוזיקה שזורמת בדמי לפני הכל, למוזיקה שגדלתי איתה בבית הורי, למוזיקה שגיליתי בתיכון, שריגשה אותי בשנות העשרים שלי, שהיתה איתי ברגעים קשים וברגעים טובים, שתמיד מעלה זכרונות ומרטיטה אותי, עד היום.

The end