Eliana Ben-David, Author at אחת ששומעת

Search Results

Standard

אחת ששומעת #226 | 21/4/2016 | פרידה מתל אביב

By Eliana Ben-David • On 24/04/2016 • In אחת ששומעת, מוזיקה • 1 min read

ברוב רובה של התוכנית ישבתי עם דמעות בעיניים, ולפרקים ממש נאלצתי להאבק בעצמי שלא לפרוץ בבכי ופשוט לייבב. כל כך התרגשתי מעצם זה שזה השידור האחרון מהאולפן פה, מההבנה שזהו, עוד שבוע אני עולה על מטוס, ושהפעם הבאה שאשדר את אחת ששומעת זה יהיה מהאלופן הביתי שלי בברלין. וכל כך התרגשתי מכל התגובות החמות והמחבקות שקיבלתי תוך כדי שידור (יחי פייסבוק!). ממש הוצפתי.

רוצה לומר תודה! על ההזדמנות, על המאזינים, על כל מה שאינו מובן מאליו, על האהבה. תודה.

*******

רשימת השידור:

Alexandre Klinke – Estrada (3:18) (Loop Folklórico EP, 2011)
Mike Bloomfield – Try It Before You Buy It (3:53) (Try It Before You Buy It, 1975)
Edward Sharpe & The Magnetic Zeros – Uncomfortable (3:46) (Person A, 2016)
Malcolm Holcombe – Papermill Man (4:52) (Another Black Hole, 2016)
Ruspo – Brasília é Luísa (4:12) (VA – SUCESSOS! Best of Mais Um Discos 2010 – 2015)
Bran Van 3000 – Drinking in L.A. (3:57) (Glee, 1998)
Elite Beat – Nook Lyfe (4:41) (Casual Rhythms Vol. 2, 2016) Boomarm Nation
Bebe na Vole – Goin mad (4:15) (Time of great depression, 2015)
The Studio Sound – Give Me Some More (5:12) (VA – Jamaica Funk – Original Jamaican Funk and Soul 45s, 2007)
Woods – Morning Light (4:10) (City sun Eater, 2016)
Cate Le Bon – Find Me (2:51) (Crab Day, 2016)
ENEST – Back To The Circle (3:14) (My Silent Past, 2016)
Lakou Mizik – Zao Pile Te ((6:36 (Wa Di Yo, 2016)
Wilson Pickett – Let Me Be Your Boy (2:48) (1959)
Qwanqwa – Mela Mela (4:25) (Volume Two, 2015)
Ancient Astronauts – The Enemy Within (INSTRUMENTAL) (3:28) (Themes From Tomorrowland – INSTRUMENTALS, 2016)
The Polyversal Souls – Momaminka (3:50) (Invisible Joy, 2015)
Newen Afro Beat – Polvo De Inti (5:00) (Newen Afro Beat, 2013)
Karl Hector & The Malcouns – Dege Dub (4:06) (Can’t Stand the Pressure, 2015)
Howlett Smith – Slow Down Girl (3:54) (VA – Movements Vol. 8, 2016) (Tramp Records)
The Avalanches – Since I Left You (4:20) (Since I Left You, 2000)
Piero Umiliani – Topless Party (3:04) (Svezia, Inferno e Paradiso, 1968)
The Staple Singers – Respect Yourself (4:53) (Faith and Grace: A Family Journey 1953-1976, 2015)
The Lions – When It Rains (ft. Malik “The Freq” Moore & Black Shakespeare) (5:16) (Soul Riot, 2014)
My Brightest Diamond – Feeling Good (Dark was the Night, 2009)
Otis Taylor – Cold at Midnight (4:28) (Hey Joe Opus Red Meat, 2015)
Trevor Dandy – Is There Any Love (4:30) (VA – Good God! A Gospel Funk Hymnal, 2006)
Edward Sharpe & The Magnetic Zeros – Hot Coals (7:17) (Person A, 2016)

כל פעם שאני שומעת את השיר הזה אני מצטמררת בכל הגוף, אבל היום, כשהשמעתי אותו בתוכנית – אפילו עוד יותר. הוא דייק כל כך את מה שאני מרגישה עכשיו. ההתרגשות, העצב, הפחד, התקווה… (אפשר לקפוץ ישר ל-1:30)

~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחת ששומעת – גם בפייסבוק!
אחת ששומעת – כל יום חמישי, 12:00-14:00, רדיו מהות החיים
לינק ישיר לעמוד שלי, להאזנה און-דימנד:

להאזנה בשידור חי: live.eol.co.il
בטלויזיה: HOT – ערוץ 87 | YES – ערוץ 71
אפליקציה לסמרטפון: Eol Radio (אנדרואיד/אייפון) או באפליקציית Tunein
~~~~~~~~~~~~~~~~~~

Standard

לאט לאט.

By Eliana Ben-David • On 21/04/2016 • In מילים ומחשבות, עוברת לברלין • 1 min read

לאט לאט להתחלתי למכור את הדברים שלי.
כי אני עוזבת, עוברת לברלין, ואין לי מושג מה יילד יום, ואיפה אהיה עוד שנה מעכשיו.
אם כשכל המחשבות על המעבר לברלין התחילו היה לי ברור שכל הבית שלי בא איתי, הרי שלאט לאט המחשבות האלה השתנו. הייתי נעמדת בקצה הבית, נשענת על דלפק המטבח, ובוחנת את כל הבית מצד לצד. על מה אני יכולה לוותר? לא יכולה לוותר על כלום! הרי אספתי את כל החפצים שלי במשך שנים, ויש לי חיבה עזה כל כך לדברים יפים, ואני אוהבת את הבית שלי בכל נפשי ובכל מאודי, וקשורה לכל חפץ וחפץ.
ביררתי על משלוחים ומכולות והמחירים נראו לי הגיוניים מאד, והיה לי ברור שזה מה שאעשה.

ולאט לאט זה התחיל לקרות.
בעיקר ההבנה שאני לא יכולה לעשות צעד משמעותי כל כך, קפיצה גדולה ועצומה כל כך, כשאני סוחבת איתי את כל המשקל הזה. מה גם שאני לא מגיעה לבית קבוע – יש לי דירת סבלט מרוהטת וקטנטנה לחודשים הראשונים, ואני לא יודעת מתי ואיפה ואיזה בית אמצא לגור בו. אז איך אפשר להביא את כל הדברים איתי? ואז גם ההבנה שמחירי אחסון של חפצים הם לא זולים בכלל, ושוב – עניין חוסר הוודאות. אם אשאר בברלין ואמצא דירה – יהיה לי זמן להמתין למכולה? למה שלא פשוט אקנה שם רהיטים? זה נשמע פתאום הרבה יותר הגיוני.

ויחד עם זה, התחילה ההתנתקות הרגשית מהחפצים.
זה לקח זמן, חודשים רבים. חברה מברלין אמרה לי בזמנו: “החפצים הם חפצים. את התוכן הרגשי את יוצקת לתוכם”. והמשפט הזה ליווה אותי עד שנכנס לתוכי. וזה קרה, ההתנתקות הרגשית הזו.

את המכירה הראשונה עשיתי בינואר.
רוקנתי מגירות גדולות ועמוסות צבעים, ניירות, חומרי יצירה וגלויות; הוצאתי מהארון את הבדים הצבעוניים שהמתינו בסבלנות צבעונית, ופרסתי אותם לתצוגה על הספה; שלחתי יד לחלק האחורי של הארון, שם המתינו כל קופסאות הפח שאינן בשימוש, והוצאתי את כולן; הבאתי את גילה שתעבור איתי על הדברים במטבח ותעזור לי להפריד בין דברים שאני משתמשת בהם ו/או אוהבת אותם מאד, לאלו שלא – הוצאתי כוסות, צלחות, קעריות ועוד; עברתי על כל הספרייה שלי ובררתי מתוכה את הספרים שיימכרו; שחררתי גם את אוסף סוכריות הפז שלי (חוץ מאחד!); שלל תמונות, פוסטרים, ציורים וגלויות – שחלקם פעם היו תלויים בביתי וחלקם לא; וגם סיבוב ראשון על ארון הבגדים ושחרור של אלו שלא נלבשו בשנה/שנתיים האחרונות.
(מצחיק, כבר הספקתי לשכוח מה מכרתי אז. הייתי צריכה לעבור על התמונות שצילמתי לקראת המכירה ולהזכר שהיו לי את כל הדברים האלה).
שמתי מחירים מגוכחים ממש (בדיעבד: טעות), והכרזתי בפייסבוק על המכירה.

הרבה דברים נמכרו בגראז’ סייל הראשון ההוא, והרבה דברים נשארו.
מסקנה ראשונה: לא לעשות מחירי “גראז’ סייל”, כי זה דוקא גורם לרוב האנשים לקנות פחות או להיות בררניים יותר – דווקא המחירים הזולים שאמורים לפתות, מייצרים חשדנות לגבי האיכות.
מסקנה שנייה: באיזו מהירות שכחתי בכלל מה היה לי…
מסקנה שלישית: איזה כייף זה לפגוש בבית של חברים דברים שהיו אצלי עד לא מזמן, רק לא בשימוש. זה משמח ממש!

וכסף. פתאום כל ההתייחסות שלי לכסף השתנתה.
המכירה, יחד עם פריטים שמכרתי ביד-2 (מכונות התפירה שלי, המצלמה שלי, כיסא וכו’) הכניסו לי מספיק כסף מזומן כדי שלא אצטרך לבקר יותר בכספומט, ויחד עם זאת חידדו את הערך של דברים: מכרתי עדשה למצלמה ב-310 ש”ח, ומיד ניגשתי עם המזומן לשלם ועד בית; שילמתי למדקר שלי עבור טיפול, וזה עלה לי כמו אופה הלחם שלי + סט קעריות אהובות.
הערך הכספי של כל דבר פתאום התחדד. האם זה באמת שווה את זה? הרי אופה הלחם שימש אותי בכל שבוע כמעט. הוא שווה הרבה יותר מה-120 ש”ח שביקשתי עבורו (שלא לדבר על מאות השקלים שחסך לי בשנה, כי אפיתי את הלחם שלי לבד).
יד אחת מקבלת והשנייה מוסרת. וההבנה של עד כמה הכסף חמקמק מכה בי שוב ושוב, בדיוק בגלל העובדה שכל שקל שיוצא אני יודעת בדיוק מאין הגיע – הצלחת שמכרתי, המחבת הקטנה, ספר, עציץ, ארון, שולחן. זה פשוט מטורף.

לא יודעת מתי ואיפה אקים לי שוב בית.
אבל אני יודעת שאם עד כה קניתי בעיקר דברים חדשים, הרי שעכשיו אני ארצה לקנות כמה שיותר דברים משומשים. מדהים לראות עד כמה המחיר יורד ברגע שמישהו כבר קנה משהו. עד כמה ה”ערך” יורד. בלי שום קשר לערך האמיתי של החפץ.
ובכלל, כרגע, אחרי שמכרתי את כל מה שיש לי, לא כל כך מהר רוצה לקנות הכל מחדש. מקווה ליהנות קצת מהאין.

Standard

אחת ששומעת #225 | 14/4/2016 | free falling

By Eliana Ben-David • On 17/04/2016 • In אחת ששומעת, מוזיקה • 1 min read

שעתיים שמחות!
מתחילים עם קצב, ונותנים לו להוביל שעתיים של תופים, מקצבים וביטים מעולמות, מקומות וזמנים. עם טאץ’ יווני, אלקטרוניקה ברזיאלית, מגע ישראלי, פ’אנק אמריקאי ונשמה כל הזמן.

רשימת השידור:

Alain Peters – Mange Pou Le Coeur (4:01) (Paraboler, 1998)
Cymande – Getting It Back (4:18) (Cymande, 1972)
Piero Piccioni – No Return Point (Il Dio Sotto La Pelle, 1974)
The Polyversal Souls – Invisible Joy (3:44) (Invisible Joy, 2015)
Xylouris White – Old School Sousta (3:43) (Goats, 2014)
Alexandre Klinke – Lugar (5:26) (Lugares, 2016)
Elite Beat – Los Baez After Midnight (4:04) (Casual Rhythms Vol. 2¸2016) * Boomarm nation
Hugo Race & True Spirit – The Information (3:33) (Spirit, 2015)
Richard Swift – The Atlantic Ocean (3:39) (The Atlantic Ocean, 2009)
Qwanqwa – Kemekem (4:50) (Volume Two, 2015)
Sharon Jones and The Dap-Kings – Answer Me (4:08) (100 Days, 100 Night, 2007)
Charles Bradley – Good to Be Back Home (3:04) (Changes, 2016)
Rodrigo Amarante – Mana (2:39) (VA – SUCESSOS! Best of Mais Um Discos 2010 – 2015)
The Soul Snatchers – Humpin’ & Bumpin’ (2:58) (Where Y’at?, 2016)
Billy Butler – Right Track (7″ Mix) (2:27) (VA – Northern Soul OST, 2014)
Woods – I See In the Dark (4:05) (City sun Eater, 2016)
Nicola Cruz – Cumbia del Olvido (3:36) (Prender el Alma, 2015)
Universal Togetherness Band – Missing You (3:43) (Universal Togetherness Band, re-issue 2015, Numero Group Records archives)
Baba Yaga – Something Special (2:37) (On The Edge, 1978)
B. & The Soul Mates – Mobb Brown – The G.O.D. Father of Soul Pt. III (Soul Mates Remix) (5:13) (The Big Payback Vol. 3 (Prod. by Amerigo Gazaway), 2014)
Calo Wood feat. Ester Rada – Groovin’ & Shmuzin’ (2:28) (Diving Shadows, 2016)
Raw Tapes Records
Mo’ Horizons – Around Ya (ft. Fuel Fandango) (4:19) (Mo’ Horizons And The Banana Soundsystem, 2011)
The Soul Snatchers – Foolishness (3:51) (Where Y’at?, 2016)
Men Of North Country – Running (2:55) (new single, April 2016)
Bixiga 70 – Ocupai (3:27) (Ocupai, 2014)
Aziza Brahim – Baraka (3:51) (Abbar el Hamada, 2016)
The Gaslamp Killer – Nissim feat. Amir Yaghmai (4:31) (Breakthrough, 2012)
Hiromi Uehara – Wonderland (5:42) (Spark, 2016)
Le Motel – Selva (3:04) (Oka, 2015)
Asylum Street Spankers – Didn’t It Rain (3:08) (The Last Laugh, 2014)
Fleetwood Mac – Oh Well (3:24) (Fargo season 2 OST, 2015) (Then Play On, 1969)
Arp Life – Rosa Rosa (3:47) (VA – make do & mend Vol 10 – Finders Keepers, 2012)
Solomon Burke – None of Us Are Free (Don’t Give up on Me, 2002)

תכירו את אלכסנדר:

<a href="http://alexandreklinke.bandcamp.com/album/lugares">Lugares by Alexandre Klinke</a>

Standard

אחת ששומעת #224 | 7/4/2016 | אישה בקצה העולם

By Eliana Ben-David • On 09/04/2016 • In אחת ששומעת, מוזיקה • 1 min read

את המילים שלי אני כותבת לאחרונה בפוסטים שמיוחדים לכך, כי רובם ככולם סובבים סביב העובדה שבסוף החודש אני עוזבת ועוברת לברלין.
עוד פעמיים בלבד נותרו לי להקליט את התוכנית באולפנים של רדיו מהות החיים. עוד פעמיים בלבד לחוייה שהיתה לי לבית בשנים האחרונות. ואחר כך – התוכנית תוקלט בברלין, ותשודר משם. אין מאושרת ממני על כך שאחת ששומעת תמשיך לשדר, וסקרנית לקראת החוויה השונה שתהיה לי משם.

רשימת השידור:

Elza Soares – Coraçao do Mar/ Mulher do Fim do Mundo (5:59) (A Mulher do Fim do Mundo, 2015) Mais um Discos
Yochai Wolf – Gnossienne No. 1 (4:21) (Decomposing Composers, 2016)
Michael Leonhart & The Avramina 7 – The Story Of Echo Lake (4:55) (Seahorse and The Storyteller, 2010)
Woods – Creature Comfort (3:47) (City sun Eater, 2016)
Milton Wright – Friends and Buddies (3:22) (Friends and Buddies, 1975)
TiRon & Ayomari – All We Are (The Great New Wonderful LP, 2015)
Tedeschi Trucks Band – Don’t Know What It Means (6:00) (Let Me Get By, 2016)
Death and Vanilla – Cul-de-Sac (4:03) (Death and Vanilla, 2012)
Benjamin Zephaniah – Unite Handsworth (4:05) (VA – The Midlands Roots Explosion – Volume One, 2015)
Paddy Steer – Omni Peanut Puppet Master (5:12) (Bifurcation Arrows Misleading Visuals¸2015)
Ryley Walker – Love Can Be Cruel (5:03) (Primrose Green, 2015)
Barbara West – You’re No Good (2:30) (1968)
Hoodna Afrobeat Orchestra – Boorekas Las Vegas (5:22) (LET GO, 2015)
Howlett Smith – Slow Down Girl (3:54) (VA – Movements Vol.8, 2016) * Tramp Records, Germany
Banda Black Rio – Super Nova Samba Funk (9 No Samba) (3:26) (Super Nova Samba Funk, 2011)
Princesa Negra De Angola (Instrumental Version) – Bebeto (3:43) (VA – Black Rio 2 – Original Samba Soul 1968-1981, 2009)
Damien Jurado – Walrus (3:11) (Visions of Us On the Land, 2016)
Orquestra Popular De Paio Pires – Cut Grass (3:23) (Orquestra Popular De Paio Pires, 2009)
Orquestra Popular De Paio Pires – Paio Pires-Cacilhas (1:36) (Orquestra Popular De Paio Pires, 2009)
Konono Nº1 – Um Nzonzing (5:34) (Konono N°1 meets Batida, 2016)
Wildbirds & Peacedrums – Ghosts & Pains (Rhythm, 2014)
Les Baxter And Bas Sheva – Lust (2:53) (The Passions, 1954)
The Edge Of Daybreak – Edge of Daybreak (4:02) (Eyes of Love, 1979/2015)
Farao – TIAF (3:21) (Till It’s All Forgotten, 2015)
Ibrahim Maalouf – Essentielles (Red & Black Light, 2015)
2024 – 2024 (3:51) (mostla tape 2024, 2015)
Lucas Santtana – Amor meu grande amor (3:59) (VA – Rolê – New Sounds of Brazil, 2014) *Mais Um Discos
Eska – Gatekeeper (5:00) (Brownswood Bubblers Ten, 2013)
Etienne de la Sayette – I’m So Cool In Seoul (I’m So Cool In Seoul, 2014)
Alain Peters – Panier su la tête, ni chanté (3:46) (Paraboler, 1998)

מטורף לראות את האישה המבוגרת הזו, על הניתוחים הפלסטיים המרובים שעברה, החזות המזעזעת שלה וקולה המחוספס. במיוחד אחרי ששומעים את המוזיקה המוקדמת שלה ואת קולה הצלול של הנערה שהיתה:

<a href="http://maisumdiscos.bandcamp.com/album/the-woman-at-the-end-of-the-world-a-mulher-do-fim-do-mundo">The woman at the end of the world (A mulher do fim do mundo) by Elza Soares</a>

Standard

אמיצה

By Eliana Ben-David • On 09/04/2016 • In מילים ומחשבות, עוברת לברלין • 1 min read

אומרים לי את זה כל הזמן, אבל רק נראה לי שרק השבוע הבנתי שאני באמת אמיצה. קיבינימט.

“מה תעשי שם?” “מחכה לך עבודה?” “איך…? מה…”
לא, אני עדיין לא יודעת כלום. לא יודעת איזו ויזה אקבל ובמה יוּתר לי לעסוק, לא יודעת מה יהיה, ואיך.
יודעת שהגבולות שלי שם יהיו מאד מוגדרים וברורים – זה כן וזה לא, מותר ואסור. וחושבת שזה יהיה לי טוב, מגבלות שיגרמו לי להיות מדוייקת במסלול שלי.
“איזו אמיצה את”. קיבינימט, זה נכון. בעיקר כי כרגע זה מרגיש מפחיד כל כך.

ואני נעה בתוך המטוטלת הזו, שבין פחד להתרגשות. כשהלב דופק מחרדה של מה יהיה, או כשהנשמה נפתחת מהתרגשות של האפשרויות החדשות.
כמו מטבע שבצידו האחד כל מה שמפחיד, ובהיפוך קל – הצד השני מלא בכל מה שמרגש וכל מה שאפשרי. מצד אחד כל מה שלא אתגעגע אליו, ומהצד השני – כל העוגנים שלי פה. מצד אחד כל מה שיתאפשר, ומהשני – כל מה שבטוח ומוכר. והמטבע הזה מתהפך באקראיות, מצד לצד. מטלטל אותי.
“מה אני עושה?” אמרתי לחברה השבוע. מה אני עושה. “את מה שאת מדברת עליו שנים” היא הזכירה לי, “נחנקת פה”.
נכון. שנים שאני חושבת על זה, שנים שהמחשבה מנקרת לי בראש. אבל הנה אני אשכרה עושה את זה – עוזבת הכל באמצע החיים, כדי להתחיל מחדש.
חשבתי על הביטוי “להפוך דף”, ועל כך שזו באמת הזדמנות מאין כמוה להפוך דף ולשנות דפוסים והרגלים ותקיעויות ושעמומים, ולהשיל את הקליפה שלי, כדי לשחרר את ההיא שבפנים, שאולי תבלע קצת את החיים. ושהכל תלוי במינונים האלה של פחד והתרגשות – האחד מקפיא והשני משחרר. אני רוצה את השחרור.

בכל פעם שאני נלחצת, אני נכנסת לראות אילו הופעות יש בברלין בחודשים הקרובים, ויושבת מחוייכת מול צג המחשב, מרגישה את ההתרגשות מתחילה לדגדג אותי מבפנים, חושבת על כל הדברים שיהיו כעת במרחק נגיעה ממש – מוזיקה, אמנות, אנשים, טיולים, מקומות, טבע. ומיד אחר כך אני מדברת עם החברים ששם, שאומרים לי כולם “ברור שיהיה בסדר, ויהיה נהדר!”, וגם “את מגיעה בזמן הכי טוב של השנה”, ו-“מחכים לך”.
ואז אני חוזרת לנשימה.

ועד אז – אורזת את הדברים שאני משאירה פה, במטרה להתאחד איתם שוב, מתישהו, איפשהו. מתלבטת מה הגיוני וסביר לקחת איתי לשם, לחודשים הראשונים שאולי יהיו קצרים ואולי ארוכים, כי אני לא יודעת מתי אפגוש את הארגזים שלי שוב. מוכרת את הרהיטים שלי, שנאספו אחד אחד במשך שנים, ומכינה את כל שאר הדברים שלי לגראז’ סייל שאקיים עוד רגע ושבו אמכור הכל. אשכרה מוכרת הכל. הכל. נפרדת מכל מה שיש לי, כל מה ששייך לי (ואני לו).

ותכלס – לא באמת קולטת. אבל מרגישה שאחרי חודשים ארוכים כל כך של הכנות הכל כבר קורה מעצמו, וזהו, אין דרך חזרה. אני על המסוע האוטומטי שלוקח אותי לשם, ועוד מעט ממש פשוט אהיה “שם”.
ואז הכל יתחיל.

Standard

חודש אחרון

By Eliana Ben-David • On 04/04/2016 • In מילים ומחשבות, עוברת לברלין • 1 min read

רוב הזמן מעין קהות חושים כזו.
זאת אומרת – בין אריזות וארגונים של ניירת ומסמכים והמלצות ובנק וכו’, בירורים ובדיקות ושאלות ותשובות, פרסום מודעות ביד-2 ומכירה של הדברים שהיו ביתי, מיונים ואריזות (מה לקחת? מה צריך? מה לשמור, מה למסור, מה למכור?), ניירות ועוד ניירות ובירוקרטיה, חיסונים וטיפולים – לי ולחתולים, ימים של לחץ נפשי אינטנסיבי וימים רגועים, פגישות עם חברים, פרידות שמתחילות לטפטף אט אט מתוך ההבנה שזו הפעם האחרונה שאני פוגשת מישהו.
כבר חודשיים שאני מתעוררת כל בוקר בסביבות חמש, לפני הציפורים – או יותר נכון: הראש מתעורר, למרות שהגוף רוצה לישון עוד. כי יש כל כך הרבה מחשבות שמתרוצצות שם.
בין כל אלה – אני לא באמת קולטת את זה שעוד פחות מארבעה שבועות אני עולה על מטוס ועוברת למקום אחר. עוברת. עוזבת. מתחילה מחדש. במדינה אחרת.

כמו שמישהו אמר לי: כבר קפצת. את באמצע הים עכשיו, בין המקום שעזבת לבין המקום שפניך מועדות אליו. תיכף תגיעי והכל ירגע.

אני הרי עוזבת הכל – את הדירה, את העבודה, את החברים והשכנים ואת שחורי החתולה של הבניין. אני מוכרת את כל רכושי כמעט – בית שבניתי במשך שנים רבות ודברים שאספתי ואהבתי מאד. איך בכלל אפשר לקלוט דבר כזה? ואם אחזור – לא יהיה לי דבר. כך או כך אני מתחילה מחדש.
והגעגועים שיהיו לי – בעיקר לבית שלי, לשכנים שלי שהם כמו משפחה, לשחורי שלי האהובה (שהשבעתי את כל השכנים לטפל בה ולאהוב אותה). ליום יום שלי הנעים והמוכר והטוב.

ובתוך כל זה, פתאום החודש האחרון מלא היכרויות חדשות, והתאהבויות חדשות, ואנשים שנכנסים לחיי רגע לפני שאני עוזבת פה, ואנשים יקרים שלא ראיתי הרבה זמן ועכשיו הקשר מתחדש – ולו כדי לתת חיבוק אחרון (לעכשיו). משהו נפתח ומשתחרר ומאפשר, והלב שלי פתוח – כי בתוך כל הבלבול יש גם איזושהי קלילות של סוף ושל שחרור. מרגישה פתוחה לעולם ולאנשים חדשים כמו שלא הרגשתי הרבה זמן, וכשהדלת פתוחה – דברים נכנסים ויוצאים. וזה מרגש אותי וממלא אותי וגם מבלבל אותי.

אז אני מרגישה קצת כמו זומבי בימים אלו. מרחפת בין העולמות.

ות’כלס – מה שאני צריכה זה בכי טוב. ארוך וחזק ומשחרר. מתישהו זה יגיע. מחכה.

Standard

אחת ששומעת #223 | 31/3/2016 | Troubled Mind

By Eliana Ben-David • On 02/04/2016 • In אחת ששומעת, מוזיקה • 1 min read

רשימת השידור:

The Monkees – Porpoise Song (Theme From “Head“) (2:56) (Head, 1968)
Damien Jurado – QACHINA (3:47) (Visions of Us On the Land, 2016)
Anderson .Paak – The Bird (3:37) (Malibu, 2016)
Kabanjak – 7th Gate (Out Of The Dark, 2015)
Creative Source – Oh Love (3:31) (Creative Source, 1972)
2024 – Les temps heureux (3:07) (mostla tape 2024, 2015)
toe – past and language (5:30) (the book about my idle plot on a vague anxiety, 2013)
The Fantastic Family Aires – Troubled Mind (4:09) (Christians Catch Hell (Gospel Roots 1976-79), 2015)
Willie Nelson / Leon Russell – Trouble in Mind (2:42) (One for the Road, 1979)
Elza Soares – Coraçao do Mar/ Mulher do Fim do Mundo (5:59) (A Mulher do Fim do Mundo, 2015)
Elton John – Ballad Of A Well-Known Gun (4:59) (Tumbleweed Connection, 1970)
Sergio Mendes and Brasil 66 – Mais Que Nada (2:41) (Herb Alpert Presents Sergio Mendes & Brasil ’66, 1966)
Vulfpeck – Smile Meditation (4:29) (Thrill of the Arts, 2015)
Andrew Bird – Are You Serious (3:39) (Are You Serious, 2016)
Aretha Franklin – Rock steady (3:14) (Young, Gifted and Black, 1971)
The Soul Snatchers – Little Love (4:38) (Where Y’at?, 2016)
Newen Afro Beat – Caminante (6:37) (Newen Afro Beat, 2013)
Bixiga 70 – Niran (4:43) (Bixiga 70 III, 2015)
Warsaw Village Band – In the Forest (3:34) (Uprooting, 2004)
Robert Forster – Learn To Burn (4:35) (Songs To Play, 2015)
Public Service Broadcasting – E.V.A (4:15) (The Race for Space, 2015)
The Naturals – the rose (6:26) (On The Way To The Laughing Light Of Plenty, 2015)
Ultrafunk – Use Me (4:51) (Kung Fu Man, 1975)
Luther Dickinson – Hurry Up Sunrise (3:53) (Blues & Ballads (A Folksinger’s Songbook), 2016)
Nei Zigma – Fruta Madura (3:43) (linguagem dos passaros, 2010)
The Beta Band – Inner Meet Me (The Three E.P.’s, 1998)
UB40 – Where Did I Go Wrong (3:47) (UB40, 1988)
Steely Dan – Do It Again (Can’t Buy A Thrill, 1972)

toe – כי אני משמיעה אותם הרבה, כי הם מיפן, וכי מאזינה שאלה עליהם השבוע:

Standard

זה מהמם

By Eliana Ben-David • On 02/04/2016 • In כלמיני, מילים ומחשבות • 1 min read

זה האתר: https://eschersket.ch//

תבחרו משמאל את הקבוצה, צבע, ועובי קו, וקשקשו עם העכבר בצד ימין.
זה מהמם.