Search Results
Standard

דברים שנזכרים בהם כשחוזרים למקום שהיה בית

* פוסט שכתבתי לפני שנתיים, כשחזרתי מפסטיבל פרימוורה, ועכשיו מצאתי אותו בטיוטות. לא יודעת מדוע לא פרסמתי אותו. אבל הנה, מתאים ואפילו פואטי לפני המעבר לברלין.

*************

ברצלונה שלי, אהובתי.
שנה של אהבה וצמיחה ומלא דברים טובים העברתי בך. מאז אני מתגעגעת.

ברור שאחת הסיבות להחלטה לנסוע לפסטיבל פרימוורה היתה ברצלונה. שבוע שלם בעיר שהיתה לי לבית שני, בשפה שהיתה לי לבית שני.
לא ידעתי אם הספרדית עדיין בי, אם עדיין אבין, אם אוכל להתבטא. לא הייתי בטוחה אם אזכור את הרחובות, והכיוונים, ולאן הולכים. לא ידעתי אם הזכרונות ייטיבו עימי או יכאיבו לי מרוב געגועים.

20140528_121238small

אז כן, הרחובות עדיין טמועים בי, כמו השפה, שאני מבינה גם כשמדברים אותה מהר, ושאני יודעת לדבר אותה, ואפילו לדבר טוב כשהשיחה משמעותית ועמוקה.
ואני אוהבת ספרדית. אוהבת לשמוע אותה, אוהבת לדבר אותה, אוהבת לחשוב אותה, אוהבת לשיר איתה. מתענגת על הצלילים שלה, מגלגלת אותה בלשום ובנשמה. וכן, עדיין מרגישה שיכולה לחיות בה. אם לא בעברית, אז בספרדית.
כן, זו עדיין עיר קרובה ואהובה מאד.

וגם:

הימים ארוכים.
לא רק כי אני תיירת שכל היום מתרוצצת ברחובות (ובערב יוצאת להופעות), לא רק כי השמש זורחת ב-6:30 בבוקר ולא לפני חמש, לא רק כי היא שוקעת אחרי 21:00.
אלא כי מזג האויר יכול להשתנות פעמים רבות כל כך במשך היום, שכל יום יכול להרגיש כמו כמה עונות. ממש.
מתחיל מעונן וגשום, מתבהר בצהרים, ענני סערה גדולים מתקרבים אחרי הצהרים, חם בחוץ ויורד גשם עדין, ואז שוב מתבהר וכוכבי הלילה מנצנצים. גשם וגלידה, חולצה קצרה ומעיל גשם.

גשם וגלידה

השמיים של ברצלונה הם עדיין השמיים הכי יפים שאי פעם ראיתי, ותמיד מרגשים אותי עם העננים שבאים והולכים, צומחים ונעלמים.

השמיים הכי יפים בעיר הכי אהובה

מרצפות אבן עתיקות ויפות נוטות להיות חלקלקות מאד כשהן רטובות. זהירות!

הדירות הברצלונאיות/אירופאיות, שאני אוהבת כל כך הן בעצם דירות מעוטות חלונות ומעוטות אויר, עם שכנים שנמצאים קרוב כל כך, שאפשר להושיט יד ולגעת בם (לא רוצה!)

הושט ידך וגע בם

הידיות של הדלתות תמיד ממוקדות נמוך מדי או גבוה מדי. כאילו לא הצליחו להחליט על הגובה המדויק.

הרצועות של הכלבים קצרצרות, הם צממודים לרגליים של הבעלים כשהם מטיילים יחד, ואני תמיד קצת מרחמת עליהם.

השירותים הציבוריים נקיים. פשוט כי הנשים בברצלונה לא משתינות באויר מתוך פרנוייאת  ה”שלא יגע בי” הישראלית. הן יושבות על האסלה, ומשתינות לתוכה (ולא עליה ולכל עבר), וקסם! השירותים נשארים נקיים כך שלא צריך להשתין באויר.

וגם:

דברים שהשתנו. כמו להרגיש את המצב הכלכלי שהתדרדר רק מתוך הידיעה שגונבים פלאפונים בטירוף, שצריך להזהר. זה לא היה בברצלונה שהכרתי.

או דברים שלא זכרתי (או שהשתנו?) – כמו ריח הביוב שפושה ברחובות רבים במרכז העיר.

more
Standard

1000 Ways | אחת ששומעת #222 | 24/3/2016

אחרי הפוסט האחרון אין לי הרבה מה לכתוב, כרגע לפחות.
שמחה שהוצאתי את שבליבי והסברתי את עצמי, וגם שמחה לחלוק ולשתף ולא להיות לבד בצעד הזה.
התרגשתי עד דמעות ממש מעשרות התגובות החמות כל כך, מהאהבה, הפרגון והתמיכה. לא מובן מאליו בכלל.
ואפילו קצת התגברתי על החרדות של השבוע האחרון, ונתתי לחיזוקים שקיבלתי למלא אותי שוב בבטחון והתרגשות.
והעיקר – אחת ששומעת תמשיך גם משם, ואני כבר מתכננת פודקאסט שבו אוכל להזמין אנשים לאולפן ולשוחח איתם. אז בטוח יהיה מעניין. (מתרגשת!)

***

רשימת השידור:

  1. Bibio – Petals (2:32) (A Mineral Love, 2016)
  2. Bebe na Vole – All my regrets (2:15) (Time of great depression, 2015)
  3. Eva Lazarus – Spotlight (3:36) (VA – Untold songs. Volume 1 – Curated by Belle, 2011)
  4. Nicola Conte & Stefania Dipierro – Natural (3:38) (Natural, 2016)
  5. Andrew Bird – Roma Fade (4:03) (Are You Serious, 2016)
  6. Mickey Hart Band – The Sermon (4:42) (Super-organism Tour Sampler, 2013)
  7. Bixiga 70 – Machado (5:23) (III, 2015)
  8. Calo Wood feat. Ester Rada – Together is 1 (3:21) (Diving Shadows, 2016) *Raw Tapes Records
  9. Pastor T.L. Barrett – After the Rain (4:11) (VA – Christians Catch Hell (Gospel Roots 1976-79), 2015)
  10. The Brandt Brauer Frick Ensemble – Pretend (Mr. Machine, 2011)
  11. Lonnie Liston Smith & The Cosmic Echoes – Expansions (6:06) (Expansions, 1974)
  12. Israel Nash – Lavendula (Israel Nash’s Silver Season, 2015)
  13. Adrian Younge – Ready to Love (3:12) (Adrian Younge Presents Something About April II, 2016)
  14. Tortoise – Hot Coffee (3:53) (The Catastrophist, 2016)
  15. The Paul Butterfield Blues Band – 1000 Ways (4:43) (Sometimes I Just Feel Like Smilin’ , 1971) (The Studio Album Collection – 1965-1971, 2015)
  16. Tom Waits – The Soul of a Man (3:29) (God Don’t Never Change: The Songs of Blind Willie Johnson, 2016)
  17. Dele Sosimi – E Go Betta (You No Fit Touch Am, 2015)
  18. Hoodoo Rhythm Devils – Gypsy Fly (5:52) (Safe In Their Homes, 1976)
  19. Primal Scream – Trippin’ on Your Love (3:30) (Chaosmosis, 2016)
  20. Creative Source – You Can’t Hide Love (3:25) (Creative Source, 1972)
  21. Sarah Neufeld – We’ve Got a Lot (3:35) (The Ridge, 2016)
  22. GoGo Penguin – Protest (4:45) (Man Made Object, 2016)
  23. The Staple Singers – Long Walk to D.C. (2:31) (1968) (Faith and Grace: A Family Journey 1953-1976, 2015)
  24. Malcolm Holcombe – Papermill Man (4:52) (Another Black Hole, 2016)
  25. Damien Jurado – Sam and Davy (3:29) (Visions of Us On the Land, 2016)
  26. United vibrations – Sophia (The Myth Of The Golden Ratio, 2016)
  27. Glenn Jones – Flower Turned Inside-Out (4:20) (Fleeting¸2016)
  28. Momo Wandel Soumah – Felenko Yéfé (Afro Swing, 1999)

 

 

בלוז מקרואטיה (ותודה שוב לנועה לוי מקטיפה כחולה)

~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחת ששומעת – גם בפייסבוק!
אחת ששומעת – כל יום חמישי, 12:00-14:00, רדיו מהות החיים
לינק ישיר לעמוד שלי, להאזנה און-דימנד:

להאזנה בשידור חי: live.eol.co.il
בטלויזיה: HOT – ערוץ 87 | YES – ערוץ 71
אפליקציה לסמרטפון: Eol Radio (אנדרואיד/אייפון) או באפליקציית Tunein
~~~~~~~~~~~~~~~~~~

more
Standard

יוסי בבליקי מארח אותי מארחת אותו במחסן

הפוסט החדש של פרוייקט הילדות שלי הוא בפורמט שונה מעט – יוסי בבליקי אירח אותי במחסן שלו, ונתן לי לתפוס את מקום המראיינת למשך השעה הראשונה, בה דיברנו על זכרונות הילדות שלו והמוזיקה שליוותה אותם. מיותר לציין ששעה לא הספיקה לדגדג ולו את הקצה של השפע והעושר הנפלאים שיוסי מביא איתו, וכולי תקווה שנמצא דרך להמשיך את מסע הזכרונות הזה יחד.
בשעה השנייה החלפנו מקומות, ויוסי חזר למושב הנהג, ואני לכסא האורחת, והשאלות הופנו אלי.
היו לי שעתיים זורמות, מעניינות, מצחיקות ומרגשות, שחלפו ביעף. אני חייבת לומר תודה גדולה ומיוחדת ליוסי על השעה השנייה, בה הוא אירח אותי באולפן, שאל אותי שאלות ואתגר אותי במחשבות ותובנות לגבי עצמי, שעשו לי חשק לעוד. לשבת עם מישהו באולפן ולנהל שיחה טובה ומעניינת – זה אדיר כל כך ולא מובן מאליו בכלל. תודה!

אז התוכנית זמינה לכם כאן להאזנה:

video platform video management video solutions video player

ואת הטקסטים לקחתי מקיר הפייסבוק של יוסי, שכהכנה לקראת התוכנית העלה מילים ומוזיקה של זכרונות ילדות, והם מלווים את התוכנית.

&&&&&&&&&&&&&&&

הסיפור הוא כזה שאליענה בן דוד המשובחת ביקשה ממני כבר לפני שלשה חדשים להשתתף בבלוג המעולה שלה ולשלוח רשימה על שירי הילדות שלי. אמרתי כן בטח כמו שאני אומר תמיד כשאני רוצה אבל לא יכול ואכן לא מצאתי אלפית שניה מיותרת בתוך סחרחרת החיים. ולא היה כיף ולא היה לי נעים.
עד שקיבלתי את המפתחות ל”מחסן” החדש, הגעתי לשידור בשתיים, ונחשו את מי אני מוצא באולפן משדרת לפני, עם חיוך רחב כמו נהרות אירופה בכבודם ובעצמם?
ולכן היום התכנית מוקדשת ברובה לשירי נוף ילדותי המתרחקת, כשבשעה הראשונה אליענה תראיין ואני אבלה ובשניה נהפוך הוא. אנחנו מצפים שהתמלול של התכנית יהפוך, לפחות בחלקו, לרשימה בבלוג של אליענה. ומצפים לכל אחת ואחד מכם שיש לו לב אמיץ של ילד.

40 שנה לפני שאדון הסליחות הפך לשיר עם ישראלי, זה היה ה להיט של הימים הנוראים {שלא היו נוראים לנו הילדים כמו שהיו מתוקים} בבית הכנסת החלאבי ברחוב טרומפלדור מול בית הקברות. שנים לפני שהרובע הפך לחתיכת הנדלן הלוהטת ביותר של המזרח התיכון, היינו צועדים ברגל בכל יום כיפור אל הבית של סבתא שמחה עליה השלום ברחוב בוגרשוב. אבא אמר שאנחנו הולכים 3 קילומטרים וזה עשה עלי רושם עצום. היינו יוצאים בבוקר ומגיעים לסבתא. ומשם לבית הכנסת שאפוף בריח המתוק מתוק של הריחן. ובריח המתכת של הרימונים. ובציבור מתפללים קטן קומה ושמנמן שהיה גועה בשיר ומתפנה לשיחה וחי יהדות פשוטה ובשומה שאני נתפס ברעדות בלתי נשלטות כשאני רק מעיז לנסות להריח אותה שוב. והמוסיקה. אחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. טוב, נעזוב זה.
היום בקונסוליום מיוחד שערכנו לקראת העלאתה של תכנית הרדיו “סלון לים התיכון” על הבמה, שאלתי את ה”מומחים” שבחבורה מאיפה מגיע הלחן של אדון הסליחות. מי המלחין. והתשובה שטיפה הקסימה אותי וחצי טיפה אכזבה אותי היתה שאף אחד לא יודע את מקור הלחן ומתי התחילו לשיר אותו בבתי הכנסת. אריאל כהן, המנצח של פרקאת אל נור ומומחה על למסורות הפיוט מניח שמדובר בלחן עתיק ברמות של יוצאי בבל.
הנה כאן מצאתי סרט מרגש של הנוסח החלאבי הכי עסלי של הפיוט. מהבית הכנסת של העיר שכבר לא שם.

האמת שחיפשתי ולא מצאתי את “אל תלחץ על הבננה” {סי פפה} מתוך קנטטה לשוארמה חלק 2 שהיה התקליט הראשון שלי. אבל גם זה שובר את הלב. הם שרים כל כך מושלם ונראים כל כך עמךָ… וזה הסוד של הכלת ניגודים או לדעת אפילו לברך את הניגודים שלא עבר מדור לדור או לפחות נדמה לי לפעמים שלא עבר.

יבורכו הגובלנים של אמא. וביחוד הגובלן שעמד בסלון בזווית 90 מעלות מהטלוויזיה ובזווית הפוכה מפרוזדור המסתור שלי, זה שקישר בין חדר הילדים לסלון ושאליו הייתי חומק כרבע שעה אחרי נשיקת לילה טוב ומתצפת משם על שידורי השחור לבן כפי שהיו משתקפים בזכוכית הגובלן של האשה העובדת בשדה תלתן. חדשות. כדורגל. וחדווה ושלומיק. לא הבנתי הרבה ממה שהלך שם. אבל שלומיק היה אומר כל הזמן: “נשבר לי” וזה עשה עלי רושם גדול, כל הסלנג החדש הזה. מירי אלוני כבר אז ולעולם היתה זמרת השמש שלי.

אם אתה מבשל ספגטי והמים לא רותחים
מה דעתך להדליק את האש?
{כי זה מה שכולם עושים}

וזה כבר ממש שובר את ליבי

 &&&&&&&&&

(בתקווה שהמשך יגיע, מתישהו.)

more
Standard

שליחות של שנתיים בברלין

שלום, אני נוסעת.

עוד מעט אני עולה על מטוס עם שני חתולים וכמה מזוודות (וחברה אהובה מלווה), לנסות את מזלי במקום אחר, בעולם אחר.

זו החלטה שהתבשלה במשך זמן רב מאד, לאט לאט. ההחלטה הכי כבדת משקל שקיבלתי בחיי, ושלקח לי הכי הרבה זמן לקבל. אבל היא התקבלה, וזה קורה, ובלילה האחרון של פסח אני טסה לברלין, בתקווה לחיות שם תקופה.

אני קוראת לזה “שליחות של שנתיים בברלין”, כי ככה אני מבטלת את המוחלטוּת של המעבר ולא נלחצת מהמחשבה, אלא רק נהנית ממנה – כמו לקראת הרפתקאה מרגשת – עיר חדשה, מדינה חדשה, תגליות, אנשים, הופעות, מוזיקה, טיולים, אירופה! וגם כי ת’כלס – אין לדעת מה יהיה. אולי אקבל ויזת עבודה ואולי לא. אולי אמצא את עצמי שם ואולי לא. אולי אחיה שם שנים רבות ואולי לא. אם למדתי משהו בחיים האלה זה לנסות להיות כמה שיותר בכאן ועכשיו. וכאן ועכשיו בא לי לגור בברלין תקופה.

אין ספור סיבות הובילו אותי להחלטה הזאת.
לפני שנתיים כמעט, בקיץ ההוא, עמדנו בחדר המדרגות כמה שכנים, מחזיקים את העוללים בידיים כשאזעקות נשמעות ברקע, ואופיר אמר לי “זהו, אני עוזב את הארץ”. ואכן, תוך שנה הם עברו להמבורג, גרמניה. תהליך העזיבה שלהם עורר אצלי משהו, שלקח לו זמן לקבל ממשות, אבל לאט לאט זה התגבש – בירורים באינטרנט, קבוצות פייסבוק, חברים שעשו את הצעד, מכרים, חברים של חברים – כל מי שיכולתי לדבר איתו, וגם ביקור בן שבועיים בהמבורג וברלין שאחריו העניין נסגר, למעשה.
ובכנות – אני מרגישה שהתייאשתי מהמקום הזה, מהבית שלי, מישראל. אני תמיד צוחקת שאני האדם הכי פאסימי שיש, ושהעתיד שאני צופה לישראל אפל מאד. אבל בשנה-שתיים האחרונות התחלתי לראות לאט לאט את החזיונות הקודרים שלי מקבלים בשר וגוף, וחוץ מקומץ לוחמי חירות וצדק, אני רואה איך רוב האנשים סביבי מרכינים את הראש עוד יותר, עוצמים עיניים ומתעסקים בלשרוד את היום-יום, במקום להלחם עליו ועל העתיד. והתייאשתי. התייאשתי כי אני כבר לא מאמינה שיש מי שיילחם עבור המקום הזה.
אני לא יודעת מה יהיה פה, ואני כל כך מקווה שאני טועה. אבל יותר מדי פעמים פחדתי בשנים האחרונות. פחדתי בהפגנות (אל אלוהים, כמה פחדתי!), פחדתי באוטובוסים, פחדתי מהמחשבה של מה האנשים סביבי יעשו לי אם הם יידעו שאני שמאלנית, שאני ביקורתית, שאני חושבת שחייבים לשים סוף לכיבוש? פחדתי מהתשובה שהרגשתי. וזו תחושה ממש מחורבנת, לפחד ככה בבית שלי, מהעם “שלי”.

זו מחשבה מוזרה, שמתקרבת ומתרחקת ממני כל הזמן. אני לא חושבת שאפשר באמת לקלוט את זה, מה גם שמעולם לא עשיתי צעד ברור כל כך. גרתי בניו יורק וגרתי בספרד, אבל שניהם קרו כמעט “במקרה”, ולא מתוך החלטה לעזוב. הפעם זה שונה. שונה מכל החלטה שקיבלתי בחיים.

מחסנת את החתולים, מכינה מלא מסמכים נחוצים – קורות חיים, מכתבי המלצה, הצעות עבודה, מסמכים, פגישות. ממיינת חפצים – מה נשאר ומה הולך. מה עושים עם הכל? איך מתמודדים עם חיים שלמים שנעזבים מאחור?
רואה את הבית שלי מתרוקן לאט לאט מחפצים. מוכרת עוד ועוד כלים, רהיטים, מכשירי חשמל, קופסאות פח ודברים שאספתי במשך שנים. משתחררת צעד צעד מההתקשרות הרגשית שלי לחפצים האלה, כדי להפוך קלילה יותר בצעד הגדול הזה. מקווה שלא אתחרט על דברים שהיו ואינם עוד, אבל מקפידה לשמור רק את אלו שבאמת מסמלים רגש יותר מאשר יופי.
מסתכלת על הפליטים שנמלטים על נפשם לאירופה, כשילקוט על גבם ותו לא, ונזכרת שוב עד כמה אני ברת מזל בחיים האלה. (למרות שהייתי הורגת עבור דרכון אירופאי :).

כבר חודשיים בערך שאני מתעוררת כל בוקר לפני חמש. מעניין מתי אחזור לישון רגיל. אולי כשכבר אהיה שם, אולי גם שם ייקח לי זמן. הדרך בעצם רק תתחיל.
שיהיה לי בהצלחה. שליחות של שנתיים זו אחלה הרפתקאה!

more
Standard

אחת ששומעת #221 | 17/3/2016 | משכימת קום

cloud cats

היה לי יום שידורים מיוחד מאד השבוע, כי אחרי השעתיים שלי, יוסי בבליקי הזמין אותי להתארח אצלו ולארח אותו במחסן, שמשודר בכל יום חמישי אחרי התוכנית שלי. (אפשר להאזין לתוכנית שלנו יחד ממש כאן).
ארבע שעות באולפן הרדיו יכולות להיות מתישות מאד, אבל בתום השידור שלי יוסי הכין לי תה קמומיל והביא לי שתי עוגיות, והשעתיים איתו היו כל כך זורמות ומעניינות, שהן חלפו ביעף, ורק עשו לי חשק לעוד. כך שאם התחלתי עייפה, הרי שיצאתי עירנית וטובת לב עד מאד.

וזה הזמן לספר שעוד מעט ממש אני עוזבת.
ב-29 לאפריל אני לוקחת כמה מזוודות ושני חתולים, ועולה על מטוס לברלין. אני קוראת לזה “שליחות של שנתיים” – ככה אני לא נלחצת מהמעבר, אלא רק מתרגשת לקראתו – עיר חדשה, גדולה ועשירה באנשים מכל העולם, בתרבות ואמנות ושפע מוזיקה, פארקים ואגמים, ואנשים חדשים, והרפתקאות! שנתיים שליחות באירופה, כשהכל קרוב ונגיש ואפשרי – הופעות ומקומות וטיולים (והרפתקאות!).
ובשורות טובות במיוחד הן שאחת ששומעת תמשיך להיות משודרת – היישר מברלין. ואין משמח מזה בעולם!
בכלל, אחרי השעתיים אתמול עם יוסי בבליקי, אין יותר ספק בליבי שזה משהו שאני רוצה לעשות באופן קבוע – להזמין אנשים לאולפן הרדיו ולדבר איתם. וגם זה בתוכניות שלי לברלין.

ובינתיים,
רשימת השידור:

  1. Peder – Watch Me Burn (3:48) (Come With Me, 2016)
  2. Shuanise – Africa (2:34) (VA – Untold songs. Volume 1 – Curated by Belle, 2011)
  3. Damien Jurado – Mellow Blue Polka Dot (3:27) (Visions of Us On the Land, 2016)
  4. Sarah Neufeld – Chase the Bright and Burning (4:53) (The Ridge, 2016)
  5. Nitai Hershkovits – Robin (2:52) (I asked you a question, 2016) * Raw Tapes
  6. Calo Wood feat. Ester Rada – All We Have feat. Kutiman (3:16) (Diving Shadows, 2016) * Raw Tapes
  7. Andrew Bird – Capsized (3:41) (Are You Serious, 2016)
  8. Phall Fatale – Ring The Bell (0:42) (Moonlit Bang Bang, 2016) Slowfoot
  9. Phall Fatale – The Girl, The Beat (3:32) (Moonlit Bang Bang, 2016) 
  10. Hiromi Uehara – All’s Well (7:32) (Spark, 2016)
  11. Le Motel – Selva (3:04) (Oka, 2015)
  12. Kaan Wafi – Karama (2:26) (Pieces From Exile, 2015)
  13. Manuel de Falla – El Amor Brujo (3:46) (Fargo season 2 OST, 2015)
  14. Esperanza Spalding – Judas (4:10) (Emily’s D+Evolution, 2016)
  15. Baba Yaga – Terra Valle Valle (5:03) (On The Edge, 1978)
  16. Luther Dickinson Featuring the Rising Star Fife & Drum Band – Bye and Bye I’m Going to See the King (3:54) (God Don’t Never Change: The Songs of Blind Willie Johnson, 2016)
  17. Yamasuki – Yama Yama (2:16) (Fargo season 2 OST, 2015) (Le Monde Fabuleux des Yamasuki, 1971)
  18. Arp Life – Rosa Rosa (3:47) (VA – make do & mend Vol 10 – Finders Keepers, 2012)  
  19. Ahu – Contact (2:34) (VA – Untold songs. Volume 1 – Curated by Belle, 2011)
  20. Kadija Kamara – Talking 2 Myself (3:38) (VA – Untold songs. Volume 1 – Curated by Belle, 2011)
  21. Nicola Conte & Stefania Dipierro – Maracatu Atômico (3:30) (Natural, 2016)
  22. Marcos Valle – Mentira (Previsão Do Tempo, 1973)
  23. The Soul Snatchers – Stop Fightin’ (3:47) (Where Y’at?, 2016)
  24. The Soul Surfers – You Can Run (But You Can’t Hide) From My Love (5:30) (Soul Rock!, 2015)
  25. Samuel Yirga – Abet Abet (Punt mix) (5:13) (Guzo, 2012)
  26. Aziza Brahim – Calles de Dajla (2:50) (Abbar el Hamada, 2016)
  27. Malcolm Holcombe – Another Black Hole  (Another Black Hole, 2016)
  28. The Skiffle Players – Railroadin’ Some (5:07) (Skifflin’, 2016)
  29. Lucinda Williams – Nobody’s Fault But Mine (3:55) (God Don’t Never Change: The Songs of Blind Willie Johnson, 2016)
  30. Akua Naru feat. Cody ChesnuTT – Canary Dreams (3:08) (The Miner’s Canary, 2015)
  31. Nostalgia 77 – What Do You Know (3:43) (A Journey Too Far, 2014)
  32. Omer Gonen-Haela – Dehara (8:15) (Pulsing, 2015)

 

היא *כל כך* טובה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחת ששומעת – גם בפייסבוק!
אחת ששומעת – כל יום חמישי, 12:00-14:00, רדיו מהות החיים
לינק ישיר לעמוד שלי, להאזנה און-דימנד:

להאזנה בשידור חי: live.eol.co.il
בטלויזיה: HOT – ערוץ 87 | YES – ערוץ 71
אפליקציה לסמרטפון: Eol Radio (אנדרואיד/אייפון) או באפליקציית Tunein
~~~~~~~~~~~~~~~~~~

more
Standard

אחת ששומעת #220 | 10/3/16 | פריחה משגעת

בעודי צודעת במרץ במורד רחוב לאן, בדרך לתפוס אוטובוס לרדיו, ריח מופלא עצר אותי במקום. נשארתי שתי דקות מתחת לעץ הההדרים הזה, עם הפרחים הקטנים והתמימים למראה, שמפיצים ריח אגדי ממש.

היה כייף בשידור, כמו תמיד. וגם היתה תקלה חמורה (!) אחת, והשיר השני נקטע באיבו באכזריות. אפצה אתכם בסוף הפוסט בלינק לאלבום החדש של PEDER, כדי שתוכלו להתענג על האלבום החדש שלו (מומלץ לשעת לילה, עם אור מעומעם וכוסית וויסקי). הוא מכנה את המוזיקה שלו “dusty 50’s prom music from your sweet nightmare”, ואת האלבום החדש הוציא בשלוש גרסאות – מקור, אינסטרומנטלי, וגרסת אורחים, בה הזמרים האהובים עליו שרים את השירים.

וגם:
אחרי התוכנית הקרובה (17/3), אתארח בכבודי ובעצמי במחסן של בבליקי!
זכיתי שהתוכנית שלי משודרת ביום חמישי, כך שיוסי בבליקי משדר אחרי, ותמיד יש לי כמה דקות של חסד עם האיש המקסים הזה. והשבוע, סוף סוף, גם נתפוס שיחה טובה באולפן. אז שעתיים במחסן: בראשונה אני תופסת את המקום של יוסי, ושואלת אותו על זכרונות הילדות המוזיקליים שלו (מה שיעלה אחר כך לפרוייקט ילדות שלי), ובשעה השנייה יוסי תופס את ההגה. מתרגשת ומחכה מאד!

רשימת השידור:

  1. Ricky Lee Jones – ugly man (4:20) (The Evening Of My Best Day, 2003)
  2. Peder – Watch Me Burn (3:48) (Come With Me, 2016)
  3. Sarah Neufeld – We’ve Got a Lot (3:35) (The Ridge, 2016)
  4. Sinead O’Connor – Trouble Will Soon Be Over (3:18) (VA – God Don’t Never Change – The Songs of Blind Willie Johnson, 2016)
  5. Gov’t Mule – The Letter (4:59) (Beacon Theatre, NYC, “Mad Mules & Englishmen”, 2011-12-31)
  6. Toby Cooper – The Guru (3:38) (VA – Praise Poems 3 – A journey into deep – soulful jazz & funk from the 1970s, 2016) * Tramp Records
  7. The Cat Empire – Midnight (4:22) (Rising with the Sun, 2016)
  8. Damien Jurado – Lon Bella (3:13) (Visions of Us On the Land, 2016)
  9. James Last – Everday People (3:16) (Voodoo Party, 1971)
  10. Tedeschi Trucks Band – Just As Strange (3:41) (Let Me Get By, 2016)
  11. Barry Adamson – In Other Worlds (3:44) (Know Where to Run, 2016)
  12. dEUS – 7 Days, 7 Weeks (3:53) (Pocket Revolution, 2005)
  13. Akira Ishikawa – Pick up the pieces (4:44) (Back To Rhythm, 1975)
  14. Little Journey – High Life (3:31) (Palo Santo, 2015)
  15. The Staple Singers – It Rained Children (3:00) (Faith and Grace: A Family Journey 1953-1976, 2015)
  16. Poet And The Roots – Come wi goh dung deh (3:45) (Dread Beat An’ Blood, 1975)
  17. Abstract Truth – Coming Home Babe (6:35) (Totum, 1970)
  18. Esther Phillips – Let’s Move and Groove (3:46) (Baby I’m for Real! 4 Classic Albums 1971-1974, 2014)
  19. King Gizzard & The Lizard Wizard – Paper Mache Dream Balloon (2:39) (Paper Mache Dream Balloon, 2015)
  20. Alex Puddu – The Bull (3:02) (In the Eye of the Cat, 2016) * schema records
  21. Esperanza Spalding – Ebony and Ivy (4:23) (Emily’s D+Evolution, 2016)
  22. Fleetwood Mac – Gold Dust Woman (5:02) (Rumours, 1977)
  23. toe – 孤独の発明 (Invention of Solitude) (3:23) (the book about my idle plot on a vague anxiety, 2013)
  24. Piero Umiliani – Hippies (3:15) (Psichedelica, 1971) * schema records
  25. Aziza Brahim – Intifada (2:55) (Abbar el Hamada, 2016)
  26. Samuel Yirga – Nou Se Soleil (feat. Creole Choir of Cuba) (0:56) (Guzo, 2012)
  27. Samuel Yirga – I am the Black Gold of the Sun (feat. Creole Choir of Cuba, Nicolette, Mel Gara) (5:26)
  28. Golden Rules – Never Die ft. Yasiin Bey (4:45) (Golden Ticket, 2015)
  29. Sarah Maison – Western arabisant (4:14) (VA – La Souterraine – Semi-Vol.2, 2016)
  30. The Paul Butterfield Blues Band – Blind Leading The Blind (4:07) (Sometimes I Just Feel Like Smilin’, 1971)
  31. Voices Of East Harlem – Cashing In (2:15) (The Voices of East Harlem, 1973)
  32. Ennio Morricone – Metti, Una Sera A Cena (4:31) (Metti, Una Sera A Cena, 1976)

 

תכירו את PEDER

~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחת ששומעת – גם בפייסבוק!
אחת ששומעת – כל יום חמישי, 12:00-14:00, רדיו מהות החיים
לינק ישיר לעמוד שלי, להאזנה און-דימנד:

להאזנה בשידור חי: live.eol.co.il
בטלויזיה: HOT – ערוץ 87 | YES – ערוץ 71
אפליקציה לסמרטפון: Eol Radio (אנדרואיד/אייפון) או באפליקציית Tunein
~~~~~~~~~~~~~~~~~~

more
Standard

אחת ששומעת #219 | 3/3/16 | ברווזים ברכבת

לפני כמה שבועות, אחרי תוכנית הרדיו השבועית שלי, לקחתי זוג אופני תל-אופן ורכבתי לצומת ארלוזורוב, כדי לתפוס אוטובוס הביתה. שם, בצומת, פגשתי במפתיע חברה שלא ראיתי הרבה זמן, וכשעמדנו ודיברנו ראיתי לפתע ממש מאחוריה משק כנפיים גדול מהרגיל, וזוג ברווזים יפהפיים נחתו באמצע מחנה האוהלים הגדול שבצומת, והתחילו לאכול שאריות שמצאו בחול.
זו היתה סצינה כל כך מוזרה, לא צפויה ולא קשורה לכלום, הברווזים היפהפיים האלה, שנחתו בצומת המג’וייפת, הרועשת והאומללה הזו.

השעתיים השבועיות שלי, הפעם עם הרבה כבוד ואהבה ל-Ennio Morricone, שסוף סוף זכה באוסקר על תרומתו המוזיקלית העצומה לעולם הקולנוע (ולעולם בכלל), עם מוזיקה מהאלבומים החדשים של GoGo Penguin, Damien Jurado, וגם Africaine 808 שהכרתי רק עכשיו והעיפו לי את המוח, Nitai Hershkovits שבריפיט אצלי בבית, והבלוז של Malcolm Holcombe – מהבלוזיסטים החביבים עלי. וביניהם – שלל פ’אנק משובח, צרפת, איטליה, ארה”ב, ודרום אפריקה, בין שנות השבעים ל-2016.

רשימת השידור:

  1. Gogo Penguin – Initate (4:47) (Man Made Object, 2016)
  2. Kate Bush – The Sensual World (3:57) (The Sensual World, 1989)
  3. Malcolm McLaren – Walking with Satie (4:02) (Paris, 1994)
  4. Alan Lee – Moanin’ (5:23) (An Australian Jazz Anthology, 2015)
  5. Isabelle Aubret – Casa forte (2:48) (Casa forte, 1971) *Merci Veronique!
  6. Abstract Truth – Summertime (5:17) (Totum, 1970)
  7. Ken Boothe – Is It Because I’m Black (3:40) (1973, Jamaica) (The Kings Of Funk Compiled By Rza & Keb Darge Disc 1, 2005)
  8. Abstract Truth – Get Another Plan (6:23) (The Rebirth of Cool, Volume 7, 1998)
  9. Damien Jurado – QACHINA (3:47) (Visions of Us On the Land, 2016)
  10. Ennio Morricone – The Good, The Bad and The Ugly Main Title (2:41) (1966)
  11. African Head Charge – In ‘I’ Head (4:03) (Voodoo Of The Godsent, 2011)
  12. Groove Armada – purple haze (4:03) (LoveBox, 2002)
  13. Africaine 808 – Ngoni (6:05) (Basar, 2016)
  14. Ultrafunk – Kung Fu Man (6:22) (Ultrafunk, 1975)
  15. The Meters – Hand Clapping Song (2:54) (Struttin’, 1970)
  16. Alex y Los Findes – Es Mejor Dejarlo Como Esta (3:15) (El Pais De Las 1.000 Danzas, 1967)
  17. The Equals – I Get So Excited (2:28) (Equals Supreme & Sensational Equals, 1968)
  18. Malcolm Holcombe – Sweet Georgia (3:18) (Another Black Hole, 2016)
  19. Esther Phillips – Justified (5:35) (Baby I’m for Real! 4 Classic Albums 1971-1974, 2014)
  20. Golden Rules – Auntie Pearl’s House (3:06) (Golden Ticket, 2015)
  21. Antonio Adolfo – Transamazonica (3:12) (Antonio Adolfo & A Brazuca, 1971)
  22. Milton Wright – Friends and Buddies (First Version) (3:19) (Friends and Buddies, 1975)
  23. Nitai Hershkovits – Dabri Shir (Datlash) feat. Shai Tsabari (4:02) (I asked you a question, 2016)
  24. Little Journey – Adios (3:04) (Obrigado, 2014)
  25. Ennio Morricone – A Fistful Of Dollars (2:57) (1967)
  26. Alex Puddu – The City of Gold (2:38) (In the Eye of the Cat, 2016)
  27. Eddy Grant – Jamaican Child (3:17) (Message Man, 1977)
  28. Derek Trucks & Susan Tedeschi – Keep Your Lamp Trimmed and Burning (3:12) (God Don’t Never Change: The Songs of Blind Willie Johnson, 2016)
  29. Ennio Morricone – Metti, Una Sera A Cena (4:31) (Metti, Una Sera A Cena, 1976)
  30. Punch Brothers – Julep (5:26) (The Phosphorescent Blues, 2015)
  31. The Yellow Moon Band – Window (3:32) (Travels into Several Remote Nations of the World, 2009)

 

מכל היצירות של אניו מוריקונה הגדול, או נכון יותר – מכל אלו שאני מכירה – זו האהובה עלי ביותר:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחת ששומעת – גם בפייסבוק!
אחת ששומעת – כל יום חמישי, 12:00-14:00, רדיו מהות החיים
לינק ישיר לעמוד שלי, להאזנה און-דימנד:

להאזנה בשידור חי: live.eol.co.il
בטלויזיה: HOT – ערוץ 87 | YES – ערוץ 71
אפליקציה לסמרטפון: Eol Radio (אנדרואיד/אייפון) או באפליקציית Tunein
~~~~~~~~~~~~~~~~~~

more