Search Results
Standard

אחת ששומעת #228 | 26/5/2016 | No Turning Point

war!

מה אכתוב ומה אומר. כל כך הרבה דברים בחודש אחד.
היום התחלתי קורס גרמנית אינטנסיבי, מה שאומר שבחודשים הקרובים אני לומדת ארבע שעות כל יום, וכבר היום, אחרי המפגש הראשון, הרגשתי נוח יותר עם הגרמנית שלי ברחוב.
ערב שישי ואני שומעת את דמייאן ג’ורדו, סולו עם הגיטרה – בקרוב אצלכם בהופעה, שתהיה מרגשת ונפלאה, ובליבי אהיה שם גם.
ביום שלישי, לעומת זאת, אני הולכת לראות את Kate Tempest הנהדרת בהופעה, וזה מרגש אותי גם.
יאללה, מוזיקה.

רשימת השידור:

  1. Marika Hackman – Animal Fear (3:24) (We Slept At Last, 2015)
  2. Merle Haggard – Workin’ Man Blues (3:23) (A Portrait of Merle Haggard, 1969)
  3. Woods – Can’t See At All (4:45) (City sun Eater, 2016)
  4. Phish – Waiting All Night (4:58) (Fuego, 2014)
  5. The Magic In Threes – Nick’s Theme (2:15) (Magic In Threes, 2011)
  6. Cortex – La bulle (4:01) (troupeau bleu, 1975)
more
Standard

אחת ששומעת #227 | 19/5/2016 | מנטרה

תוכנית ראשונה מברלין הרחוקה (הוקלטה מראש, אבל שששש, אל תגלו לאף אחד). מה שחשוב זה שקיבלתי ויזה לשנתיים, ושמצאתי פה אולפן רדיו שבו אוכל להקליט את התוכנית בכל שבוע, ושהחיים מתחילים מ-ע-כ-שיו!
להתחיל קורס גרמנית אינטנסיבי, למצוא דירה, לפגוש אנשים, למצוא עבודה. חיים חדשים.

לא מספיקה כלום, גם לא להשלים את הפוסטים שהתחלתי לכתוב. ובכלל – כל זמן שאני מבלה מול המחשב במקום לשוטט בעיר הענקית הזאת, שאני עדיין לא מכירה בכלל, מרגיש לי כמו בזבוז זמן. אבל החיים עצמם נמצאים הרבה פעמים בתוך המכשיר הזה, ולא רק בחוץ. אז מקווה להעלות פוסט ראוי מתישהו עד סוף השבוע, ולספר קצת.

ובינתיים, מוזיקה!

תוכנית שמתחילה בתפילה לשחרור הראש ולפתיחת הלב, ממשיכה בשיר השלמה ופרידה מחיים טובים ועשירים, ולוקחת למסע של שעתיים בין גוספל, בלוז, נשמה, פולק ופ’אנק, בטיול שעובר בכל היבשות כולן (כמעט). תרפיה במוזיקה.

רשימת השידור:

  1. Me’Shell NdegéOcello – free my heart (5:21) (Peace beyond passion, 1996)
more
Standard

חומה ועיר סביב לה

מאז שאני פה, פיתחתי אובססיה קלה לגבי החומה. חומת ברלין המפורסמת.
זאת אומרת, באופן כללי אני מרגישה צורך עז ללמוד את ההיסטוריה של המקום הזה, ולהבין קצת יותר מה עבר על האנשים שחיים פה, להבין קצת יותר איפה אני נמצאת. אבל החומה, החומה מסקרנת אותי במיוחד. ההפרדה המוחשית הזאת בין מזרח למערב, בין העיר שחולקה לשניים, הסמל שנופץ עם השחרור.
כשמסתובבים בעיר אפשר ללמוד להבחין אם אנחנו נמצאים בחלק שהיה מזרח או בחלק שהיה מערב, ולא רק בגלל האיש ברמזור. סגנון הבנייה, האם האנשים יודעים אנגלית או לא (הבחור החמוד שהתקין פה וילונות, למשל, נולד בוודאות בצד המזרחי, כי מילה אנגלית הוא לא יודע), כמה מהגרים חיים בשכונה, וכו’. יום אחד, כשחזרתי הביתה בפעם הראשונה עם ה-S1, פתאום ראיתי פיסת חומה, מעין אנדרטה קטנה, ממש ליד תחנת הרכבת, כמה בלוקים מהבית שלי.

ליד הבית, Bornholmer Strasse

ליד הבית, Bornholmer Strasse

more
Standard

הנה אני פה

(כל יום מחדש עוצרת רגע לחשוב איזה יום היום בעצם)

אז הנה אני פה.
היום השביעי שלי בברלין, ועד כה די התרחקתי מהמחשב – לא יכולה לקרוא עיתונים מהארץ, לא יכולה אפילו לעבור על פיד הפייסבוק שלי. קצת וואטסאפים, פייסבוק רק להודעות מחברים, ואימייל. והכל בקטנה.
מתרגלת לדירה החדשה – קטנה מאד אבל מתוקה ונוחה, בשכונה שטובה לי, עם בעל בית איטלקי חמוד וחתיך שלומד עברית כבר שנתיים, ומפנטז על לומר את קללת הנחש יום אחד, ברגע המדויק לאדם המדויק.

more