Search Results
Standard

אחת ששומעת #228 | 26/5/2016 | No Turning Point

war!

מה אכתוב ומה אומר. כל כך הרבה דברים בחודש אחד.
היום התחלתי קורס גרמנית אינטנסיבי, מה שאומר שבחודשים הקרובים אני לומדת ארבע שעות כל יום, וכבר היום, אחרי המפגש הראשון, הרגשתי נוח יותר עם הגרמנית שלי ברחוב.
ערב שישי ואני שומעת את דמייאן ג’ורדו, סולו עם הגיטרה – בקרוב אצלכם בהופעה, שתהיה מרגשת ונפלאה, ובליבי אהיה שם גם.
ביום שלישי, לעומת זאת, אני הולכת לראות את Kate Tempest הנהדרת בהופעה, וזה מרגש אותי גם.
יאללה, מוזיקה.

רשימת השידור:

  1. Marika Hackman – Animal Fear (3:24) (We Slept At Last, 2015)
  2. Merle Haggard – Workin’ Man Blues (3:23) (A Portrait of Merle Haggard, 1969)
  3. Woods – Can’t See At All (4:45) (City sun Eater, 2016)
  4. Phish – Waiting All Night (4:58) (Fuego, 2014)
  5. The Magic In Threes – Nick’s Theme (2:15) (Magic In Threes, 2011)
  6. Cortex – La bulle (4:01) (troupeau bleu, 1975)
  7. Piero Piccioni – No Turning Point (2:47) (Il Dio Sotto La Pelle, 1974)
  8. Mokadi – Vidshi Wa (2:00) (Human Natures, 2004) * Tramp Records
  9. Bebe na Vole – All my regrets (2:15) (Time of great depression, 2015)
  10. Alex Puddu – Danza delle Ombre in Algeria (5:11) (In the Eye of the Cat, 2016) * schema records
  11. KAROLINA CICHA & Spółka feat. BART PAŁYGA – Za rieczkaju (4:11) (Wieloma językami, 2013)
  12. Lettuce – The Sun (4:05) (CRUSH, 2015)
  13. Baldwin Brothers – Dream Girl (featuring Miho Hatori) (4:52) (Cooking with Lasers, 2002)
  14. Abstract Truth – It’s Alright With Me (2:57) (Silver Trees, 1970)
  15. 79rs Gang – Drama (4:11) (Fire on the Bayou, 2015)
  16. Mop Mop – Run Around (Feat. Fred Wesley and Anthony Joseph) (5:16) (Isle Of Magic, 2013)
  17. The Rebels – Rhodesia (2:59) (1976)
  18. Xylouris White – Old School Sousta (3:43) (Goats, 2014)
  19. Nicola Conte & Stefania Dipierro – A Gira (3:37) (Natural, 2016)
  20. Damien Jurado – November 20 (2:00) (Visions of Us On the Land, 2016)
  21. Damien Jurado – Mellow Blue Polka Dot (3:27) (Visions of Us On the Land, 2016)
  22. Spearhead – People in tha Middle (5:02) (Home, 1994)
  23. Charles Bradley – Ain’t It a Sin (3:52) (Changes, 2016)
  24. Kinny & Horne – Why Me (3:27) (Forgetting To Remember, 2005)
  25. Akira Ishikawa Count Buffalo Jazz And Rock Band – Sandstorm (4:27) (Bakishinba – Memories Of Africa, 1970)
  26. Andrew Bird – Capsized (3:41) (Are You Serious, 2016)
  27. Antena – Camino del Sol (3:42) (Camino del Sol, 1982)
  28. Death And Vanilla – Time Travel (4:10) (To Where The Wild Things Are…, 2015)
  29. Barrington Levy – Murdera (4:42) (Acousticalevy¸2015)
  30. Alexandre Klinke – Avesso (Lugares, 2016)
  31. Corey Harris – House Negro Blues (Fulton Blues, 2013)
  32. Cymande – Zion I (3:29) (cymande, 1972)
  33. Bonobo – Kong (3:47) (Black Sands, 2010)

 

 

איזו חסה מצויינת:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחת ששומעת – גם בפייסבוק!
אחת ששומעת – כל יום חמישי, 12:00-14:00, רדיו מהות החיים
לינק ישיר לעמוד שלי, להאזנה און-דימנד:

להאזנה בשידור חי: live.eol.co.il
בטלויזיה: HOT – ערוץ 87 | YES – ערוץ 71
אפליקציה לסמרטפון: Eol Radio (אנדרואיד/אייפון) או באפליקציית Tunein
~~~~~~~~~~~~~~~~~~

more
Standard

אחת ששומעת #227 | 19/5/2016 | מנטרה

תוכנית ראשונה מברלין הרחוקה (הוקלטה מראש, אבל שששש, אל תגלו לאף אחד). מה שחשוב זה שקיבלתי ויזה לשנתיים, ושמצאתי פה אולפן רדיו שבו אוכל להקליט את התוכנית בכל שבוע, ושהחיים מתחילים מ-ע-כ-שיו!
להתחיל קורס גרמנית אינטנסיבי, למצוא דירה, לפגוש אנשים, למצוא עבודה. חיים חדשים.

לא מספיקה כלום, גם לא להשלים את הפוסטים שהתחלתי לכתוב. ובכלל – כל זמן שאני מבלה מול המחשב במקום לשוטט בעיר הענקית הזאת, שאני עדיין לא מכירה בכלל, מרגיש לי כמו בזבוז זמן. אבל החיים עצמם נמצאים הרבה פעמים בתוך המכשיר הזה, ולא רק בחוץ. אז מקווה להעלות פוסט ראוי מתישהו עד סוף השבוע, ולספר קצת.

ובינתיים, מוזיקה!

תוכנית שמתחילה בתפילה לשחרור הראש ולפתיחת הלב, ממשיכה בשיר השלמה ופרידה מחיים טובים ועשירים, ולוקחת למסע של שעתיים בין גוספל, בלוז, נשמה, פולק ופ’אנק, בטיול שעובר בכל היבשות כולן (כמעט). תרפיה במוזיקה.

רשימת השידור:

  1. Me’Shell NdegéOcello – free my heart (5:21) (Peace beyond passion, 1996)
  2. Loretta Lynn – Lay Me Down (feat. Willie Nelson) (2:50) (Full Circle, 2016)
  3. The Fantastic Family Aires – The Color of God (2:56) (VA – Christians Catch Hell (Gospel Roots 1976-79) (2015)
  4. Django Django – Porpoise Song (5:18) (Late Night Tales – Django Django, 2014)
  5. Glen Adams – You Can’t Hide Love (3:05) (VA – Jamaica Funk – Original Jamaican Funk and Soul 45s, 2007)
  6. Creative Source – Magic Carpet Ride (3:13) (Creative Source, 1972)
  7. GoGo Penguin – Quiet Mind (4:23) (Man Made Object, 2016)
  8. Andrew Bird – Puma (3:31) (Are You Serious, 2016)
  9. Bobbi Humphrey – Trip (5:30) (Fancy Dancer, 1975)
  10. B. & The Underground Kingz – The Trill Is Gone feat. Mr. 3-2 & Ronnie Spencer (6:11) (Amerigo Gazaway – Soulmates projectCollaborations That Never Were.)
  11. The Bamboos – The Wilhelm Scream (4:27) (Medicine Man, 2012)
  12. kanaku y el tigre – si te mueres manana (3:52) (Quema, Quema, Quema, 2015)
  13. Lucas Santtana – O Deus Que Devasta Mas Também Cura (3:32) (O Deus Que Devasta Mas Também Cura, 2012) Mais Um Discos
  14. 4th Coming – Don’t Let Him Take Away Your Mind (Impact Version) (4:10) (Don’t Let Him Take Away Your Mind (single), 1971)
  15. Anderson .Paak – seven Nation Army (4:13) (Cover Art EP, 2013)
  16. David Byrne – Dance on Vaseline (5:08) (Feelings, 1997)
  17. Yamasuki – Yokomo (3:11) (Le Monde Fabuleux des Yamasuki, 1971)
  18. Snooze – Before Sunrise (4:54) (The Man In The Shadow, 1998)
  19. Lou Rawls – For What It’s Worth (2:55) (Blue Juice vol. 1, 1996) (1968)
  20. Bixiga 70 – Ventania (5:36) (Bixiga 70 III, 2015)
  21. The Tibbs – Next Time (3:02) (Next Time / The Story Goes, 2016)
  22. Boris Gardiner – Deadly Sting (3:01) (Every Nigger Is A Star, 1973)
  23. Estère – Reptilian Journey (Jordan Rakei Remix) (2:37) (Estère, 2014)
  24. Holly Golightly – Seven Wonders (2:46) (Slowtown Now!, 2015)
  25. Nina Simone – Trouble In Mind (2:41) (Pastel Blues, 1964)
  26. Groupe Folklorique Montagnais – Tshekuan Mak Tshetutamak (4:11) (VA – Native North America vol.1 – Aboriginal Folk, Rock & Country 1966-1985, 2014)
  27. Renata Rosa – Laranjeira (3:38) (VA – Mais Um Discos presents Mangue-folk, 2012)
  28. Karl Hector & The Malcouns – Ngunga Yeti Fofa Feat. Nicolas Tounga (4:04) (Can’t Stand the Pressure, 2015)
  29. Count Ossie – No Night in Zion (3:56) (Tales of Mozambique, 1975) (Remastered 2016)
  30. Sergio Mendes & Brasil ‘77 – where to now st. peter (4:14) (Home Cooking, 1976)
  31. Elton John – Madman Across The Water (Madman Across The Water, 1971)

 

The Wilhelm Scream
(למקרה שתהיתם)

~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחת ששומעת – גם בפייסבוק!
אחת ששומעת – כל יום חמישי, 12:00-14:00, רדיו מהות החיים
לינק ישיר לעמוד שלי, להאזנה און-דימנד:

להאזנה בשידור חי: live.eol.co.il
בטלויזיה: HOT – ערוץ 87 | YES – ערוץ 71
אפליקציה לסמרטפון: Eol Radio (אנדרואיד/אייפון) או באפליקציית Tunein
~~~~~~~~~~~~~~~~~~

more
Standard

חומה ועיר סביב לה

מאז שאני פה, פיתחתי אובססיה קלה לגבי החומה. חומת ברלין המפורסמת.
זאת אומרת, באופן כללי אני מרגישה צורך עז ללמוד את ההיסטוריה של המקום הזה, ולהבין קצת יותר מה עבר על האנשים שחיים פה, להבין קצת יותר איפה אני נמצאת. אבל החומה, החומה מסקרנת אותי במיוחד. ההפרדה המוחשית הזאת בין מזרח למערב, בין העיר שחולקה לשניים, הסמל שנופץ עם השחרור.
כשמסתובבים בעיר אפשר ללמוד להבחין אם אנחנו נמצאים בחלק שהיה מזרח או בחלק שהיה מערב, ולא רק בגלל האיש ברמזור. סגנון הבנייה, האם האנשים יודעים אנגלית או לא (הבחור החמוד שהתקין פה וילונות, למשל, נולד בוודאות בצד המזרחי, כי מילה אנגלית הוא לא יודע), כמה מהגרים חיים בשכונה, וכו’. יום אחד, כשחזרתי הביתה בפעם הראשונה עם ה-S1, פתאום ראיתי פיסת חומה, מעין אנדרטה קטנה, ממש ליד תחנת הרכבת, כמה בלוקים מהבית שלי.

ליד הבית, Bornholmer Strasse

ליד הבית, Bornholmer Strasse

בקיצור – פיתחתי אובססיה.
חייבת להבין בדיוק איפה החומה עברה. מה היה הנתיב, מה היה מזרח ומה היה מערב, מתי נבנתה, איך זה קרה? סיפורים של אנשים שיום בהיר אחד חולקו לשתי מדינות. רוצה להבין את החיים שהיו פה, משני צידי החומה. אולי אבין קצת את האנשים שחיים פה עכשיו.

נכנסתי לגוגל וצפיתי בכמה מפות שמראות את החלוקה של ברלין למזרח ומערב, את חומת ההפרדה. התחלתי גם לקרוא, אבל כל כך קשה לי לקרוא טקסטים ארוכים על מסך מחשב, שהבנתי שאני צריכה למצוא ספר (או מדריך טוב). והנה, ממש במקרה, נפלתי בסופ”ש האחרון על חנות ספרים משגעת שמוכרת ספרים מובחרים באנגלית, ובייגלים בניחוח יהודי-אמריקאי, ושם נפל לידי ספרון בשם THE BERLIN WALL STORY – בדיוק מה שחיפשתי.

אז עוד לא הספקתי לקרוא את כולו, אבל הספרון הזה מטלטל אותי מאד. והסיפורים והתמונות שבו מזכירים לי יותר מדי חומה אחרת, שנבנתה בארץ אחרת, שאותה עזבתי ממש לא מזמן. ברור שהסיטואציות שונות לחלוטין – מה שקרה בגרמניה של אחרי מלחמת העולם השנייה ומה שקרה וקורה בישראל, אבל בני אדם הם בני אדם. והחומות שבונים להם באמצע החיים, והסיטואציות הבלתי אפשריות אליהן הם נקלעים – דומים בעיני.

משפחות שהופרדו, אהובים שנותקו, אנשים שאיבדו את מקום עבודתם. חיים שלמים שהתנתקו והלכו בכיוונים מנוגדים.

הראשון שברח, ממש בימי הקמת החומה, היה חייל – קונרד שומאן שמו, בן 19. ראשון מני רבים – יותר מ-2,500 חיילים נמלטו ממזרח גרמניה למערבה בשנים מאז הקמתה ועד נפילתה של החומה. הוא סיפר שהחליט לברוח אחרי שראה חיילים של משמר הגבול המזרחי מונעים מילדה קטנה, שביקרה את סבתה במזרח, לחזור להוריה במערב – מרחק מטרים ספורים מגדר התיל שהונחה לסימון החומה.

הפליט הראשון

כמעט בין לילה נבנתה החומה. בסתר בסתר. אחרי 12 שנות פילוג בין מזרח למערב, בוקר אחד אזרחי שני הצדדים התעוררו לגלות סלילי תיל מונחים ברחובות, וחוסמים את המעבר מהמזרח למערב. בניית החומה התחילה מיד, והושלמה לאחר מספר חודשים, כששנה אחרי נבנתה חומה נוספת – למניעת בריחות מהמזרח למערב.

חתונה של זוג, שלושה שבועות אחרי הקמת החומה, כשהבית של הורי הכלה היה במזרח העיר, אבל המדרכה שתחתיו במערבה, ודלת הכניסה חסומה (מי אמר “חברון” ולא קיבל?).

חתונה בין מזרח למערב

פרידה שולץ – קשישה בת 77 שנמלטת דרך החלון למערב העיר, ואולגה סגלר – עוד קשישה שקופצת למותה; צילום של איש שמתבונן מחלון ביתו, הסגור בגדר תיל; מנהרה באורך 32 מטר ובגובה 1.75 מטר, שנחפרה תוך 16 יום על ידי קבוצת קשישים בני 80 בממוצע – “רצינו לצעוד לחופש בגאון, יחד עם הנשים שלנו – בנוחיות ולא כנועים”; מנהרות, כמה מנהרות נחפרו כדי לצאת ממזרח ברלין!; נהג רכבת שנמלט עם משפחתו דרך המסילה האחרונה שנותרה פתוחה; ועוד ועוד.
מה שאנשים יעשו בשביל חופש.

אני עוד קוראת, ולומדת, ושואלת. ועוד רוצה ללכת לכל אתר הנצחה ומוזיאון שיש.
איך מחלימים מנתק כזה, מקרע כזה בעם. איך מפרקים את החומה ולומדים לחיות יחד.

* ותוספת מאוחרת, תודות לערן ששלח לי את הפרוייקט הנהדר הזה של google maps – ברלין של אז וברלין של היום.
Berlin Wall in Google Street View – תקליקו – יש שפע של תמונות.

 Berlin Wall in Google Street View

more
Standard

הנה אני פה

(כל יום מחדש עוצרת רגע לחשוב איזה יום היום בעצם)

אז הנה אני פה.
היום השביעי שלי בברלין, ועד כה די התרחקתי מהמחשב – לא יכולה לקרוא עיתונים מהארץ, לא יכולה אפילו לעבור על פיד הפייסבוק שלי. קצת וואטסאפים, פייסבוק רק להודעות מחברים, ואימייל. והכל בקטנה.
מתרגלת לדירה החדשה – קטנה מאד אבל מתוקה ונוחה, בשכונה שטובה לי, עם בעל בית איטלקי חמוד וחתיך שלומד עברית כבר שנתיים, ומפנטז על לומר את קללת הנחש יום אחד, ברגע המדויק לאדם המדויק.

התאקלמות. זו מילה גדולה. “אקלים” זו גם מילה גדולה. פעם ראשונה שאני רואה את הקשר בין השתיים. ובאמת האקלים פה שונה מאד, וצריך להתרגל ליובש, לקרירות, לאור השונה. ותרבות, ושפה, וחוקים, ובירוקרטיה – צריך ללמוד הכל מאפס. כל הדברים שבארץ עשיתי בקלות, פה ידרשו ממני הרבה זמן עד שאלמד להתנהל בהם בנוחות. (שנה? שנתיים? שלוש?)
אני פה, ונעים לי בדירה, ובשכונה, ובעיר, ומזג האויר נפלא ומסביר פנים, והכל ירוק ויפה ופורח, ומלא אבקנים באויר, מחפשים מקום להפרות את עצמם. ואני ממש לא קולטת שאני פה כדי להשאר, אבל יודעת שאני לא חוזרת. לא יודעת כמה זמן זה ייקח, מתי אבין שאני באמת פה, ושפה אעשה לי חיים חדשים, אבל זה יבוא. חברה כתבה לי יפה כל כך: “עקב בצד אגודל עד שבלי להרגיש תלכי בקצב הנכון לך”. ואני מרגישה שככה זה יהיה.
לוקחת את הזמן, לא מרגישה צורך לבלוע את כל העיר הגדולה הזאת בבת אחת, אפילו עוד לא יצרתי קשר עם כל מי שאני מכירה פה, או עם אנשים שחברים שידכו ביננו. רגע, צריכה קצת זמן לנשום. ולא פחות חשוב – יש לי שני חתולים שעברו טראומה רצינית עם הטיסה והמעבר לארץ זרה, וחשוב לי להיות איתם כמה שיותר בהתחלה, עד שיחזרו לעצמם ולאיתנם, ויתרגלו לבית החדש.

היום זו גם הפעם הראשונה שאני מתיישבת לכתוב כמו שצריך. כתבתי קצת לחברים, אבל לא לעצמי. פתאום אני קולטת שאפילו לקח לי כמה ימים להתחיל לצלם! וגם לתרגול היוגה היומי שלי עוד לא חזרתי בצורה מסודרת. אבל לפחות אני ישנה טוב – אחרי חודשיים (+) בארץ בהם כבר התרגלתי להתעורר לפנות בוקר בכל יום, עכשיו אני ישנה חזק וטוב. כי אני כבר פה, כבר לא ב”בין לבין” ההוא.

כמעט כל יום מבקרת בסופר, או אפילו בכמה. נכנסת לכל סופר שנקרה בדרכי, ועוברת לאט בין המדפים, סוקרת את המוצרים, לומדת את השמות, המחירים והמותגים, מתרגשת ממוצרים שאני לא מכירה, מתרגשת ממדפי ה-BIO האורגני שיש בכל מקום, ומכמות הסופרים האורגניים (והיקרים!). הייתי גם בסופר טורקי, מרחק תחנת S-bahn אחת מפה, ב-Wedding – שכונה שנראית כאילו נלקחה ממדינה מזרח תיכונית כלשהי – עמוסת מהגרים טורקים, הודים וערבים. הייתי חייבת להגיע לסופר הזה כדי לגלות שיש טחינה בשפע ולהרגע, ומצאתי שם אוצרות מרגשים מאד, ומחירים מעולים. רוצה הכל! אבל מתאפקת. יש זמן. אני פה כדי להשאר, לא עוזבת עוד כמה ימים. יש זמן.
מחכה כבר לקנות עגלת קניות ולהתחיל לבקר בשווקים ובחנויות המקומיות ב-neukölln, שם נראה לי אמצא את המקבילה שלי לרחוב לוינסקי האהוב בתל אביב.

והכל גדול פה! המדרכות רחבות, יש מקום ללכת. ונקי, בלי זבל זרוק ברחוב, בלי קקה של כלבים בכל מקום, בלי צורך לזגזג ביניהם כל הזמן – פשוט ללכת זקוף וישר ונינוח. והעיר עצומה כל כך בגודלה (שאלתי את גוגל עכשיו – חצי מגוש דן. גדולה.). לוקחת את הזמן גם בלהכיר אותה. לאט לאט, יש זמן.

נרשמתי כבר בעירייה (אני גרה בברלין!), ושבוע הבא אפתח חשבון בנק, ואז גם אוכל לעשות ביטוח רפואי, והכל כהכנה לפגישה שיש לי ב-19 לחודש במשרד הזרים בעיר, שם אבקש לקבל ויזת פרילנס/אמן, ולהפוך להיות חוקית בגרמניה. ואז גם אוכל להרשם לקורס אינטנסיבי ללימודי שפה, ולהתחיל ממש.

מצחיק איך כל הדברים שהיו לי חשובים כל כך עד לא מזמן, פתאום חסרי משמעות. זה תהליך שהתחיל כבר בארץ, כשמכרתי את כל מה שיש לי (כמעט), אבל עכשיו הכל מרגיש רחוק כל כך וחסר משמעות, הבית שלי ברחוב לאן רחוק מרחק שנות אור, וגם חפצים שהחלטתי לשמור פתאום נראים לי מיותרים. כי יש פה הכל, ובשפע, ובזול, והחפצים הם חפצים, בסך הכל. הם כבר לא מרגישים לי כמו הבית. אני זה הבית, והחתולים שלי זה הבית, וזהו בעצם, זה כל מה שצריך.

תמונות ראשונות עם מילים קטנות:

more