
תרומה לסטטיסטיקה / ויסלבה שימבורסקה
מִכָּל מֵאָה אֲנָשִים
יוֹדְעִים הַכֹּל טוֹב יוֹתֵר
– חֲמִישִים וּשְנַיִים,
הַסְסָנִים בְּכֹל צַעַד
– כִּמְעַט כֹּל הַשְּאָר,
מוּכָנִים לְסַיֵיעַ
אִם זֶה לֹא יֶאֱרַך
– כְּדֵי אַרבָּעִים וְתִשְעָה
טוֹבִים תָּמִיד,
שֶכֵּן אֵינָם יְכוֹלִים אַחֶרֶת
– אַרְבָּעָה, אוּלַי אַף חֲמִישָה,
מְסוּגָלִים לְהִתְפַּעֵל בְּלֹא קִנְאָה
– שְמוֹנָה עָשָר,
הוֹלְכִים שוֹלָל
אַחַר נְעוּרִים, שֶחוֹלְפִים
– פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר שִישִים,
שֶלֹּא כְּדַאי לְהַתְחִיל אִתָּם
– אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה,
חַיִּים בְּחֲרָדָה מַתְמֶדֶת
מִמִּישֶהוּ אוֹ מִמַּשֶּהוּ
– שִבְעִים וְשִבְעָה
מוּכְשָרִים לְאֹשֶר
– עֶשְרִים וְכָמָה לְכֹל הַיּוֹתֵר
לֹא מְאַיְמִים כְּשֶלְעַצְמָם
אַך מִתְפָּרְעִים בְּהָמוֹן
– יוֹתֵר מִמַּחֲצִית, בְּוַדַאי,
אַכְזָרִיִּים,
בְּכֹרַח הַנְּסִיבֹּות
– מוּטָב שֶלֹא לָדַעַת
אֲפִילוּ בְּקֵרוּב,
חֲכָמִים לְאַחַר מַעֲשֶׂה
– לֹא יוֹתֵר
מִחֲכָמִים לִפְנֵי מַעֲשֶׂה,
שֶׁאֵינָם נוֹטְלִים מִן הַחַיִים דָּבָר זוּלַת חֲפָצִים
– שְׁלוֹשִׁים
אַף עַל פִּי שֶרוֹצָה הָיִיתִי לִטְעוֹת,
מְכוּרְבָּלִים, דְּאוּבִים וּבְלִי פָּנָס בַּחֲשֵיכָה
– שְׁמוֹנִים וּשְׁלוֹשָׁה
בְּמוּקְדָּם אוֹ בִּמְאוּחָר,
צַדִּיקִים
– רַבִּים לְמַדַּי, ל”ו חָסֵר אֶחָד,
וְאִם תְּכוּנָה זוֹ חוֹבֶרֶת
לְמַאֲמָץ שֶל הֲבָנָה
– שְׁלוֹשָׁה,
רְאוּיִים לְחֶמְלָה
– תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה,
בְּנֵי תְּמוּתָה
– מֵאָה מִמֵּאָה.
מִסְפָּר שֶעַד כֹּה לֹא הִשְתַּנָּה.
——————————————————————————————–
ויסלבה שימבורסקה, כלת פרס נובל לספרות 1996. מתוך הספר: “שלהי המאה”.
——————————————————————————————–
שיר שתמיד מפחיד אותי.
ותמיד מנחם אותי.