אנחנו חיים בעולם וירטואלי, ומתבטאים בכתב כל הזמן – פייסבוק, טוויטר, סמסים, מיילים, בלוגים.
אני, שלשון היה המקצוע החביב עלי בתיכון, רגישה מאד לטעויות, ושמה לב שלעיתים הן מפריעות לי להתרכז בתוכן (כן, גם בבלוג שלי). אז חשבתי לעשות מעשה ולפרסם את כללי הפיסוק הבסיסיים, לשימושכם (אתם, העולם!).
החשוב מכולם: ההבדל בין ‘ש’ ל’כש’, או “יוחזר ה’כש ל’ש’ לאלתר!”:
‘ש’ הוא סיבתי (מכיון ש, מפני ש)
‘כש’ הוא קיצור של ‘כאשר’, ומציין זמן (כשהיינו ילדים, כשהלכתי למכולת)
נדמה שכולם שכחו את ה-‘כ’, אבל בבקשה תחזירו אותו, לפני שהעילגות תשתלט עלינו לגמרי.
הנה נקודה בסיסית וחשובה:
למען בהירות הכתיבה, נהוג להצמיד את סימני הפיסוק הבאים למילה שקודמת להם ואחריהם לשים רווח:
– פסיק, נקודה, נקודתיים, נקודה-פסיק, סימן שאלה, סימן קריאה.
– גם אחרי סוגר שמאלי יבוא רווח (או סימן פיסוק ואחריו רווח).
זאת אומרת שיש רווח רק אחרי הפסיק/הנקודה, ולא גם לפניהם.