♫♫
התלבטתי איזה צילום להעלות השבוע לתוכנית, כי בסופ”ש יום ההולדת שלי נסענו לראות ציפורים נודדות. אבל הכתום-כתום הזה, עם שפע הדלעות שמציף עכשיו, הוא הצבע שאני רוצה לקראת החורף, שלתחושתי יהיה אפור מאד השנה. אז אולי זו התמונה הצבעונית האחרונה לתקופה הקרובה…
אז שבוע יום הולדת. חברוּת, זוגיות, אהבה, אתגרים, מחשבות על הווה ועתיד, וכמובן ציפורים. שנודדות. עוזבות את אגמי ברנדנבורג ועפות (גם) לישראל. ואני פה. שנים רבות עד שהצלחתי לפרוס כנפיים ולעוף, ולפני שנה וחצי נחתתי פה, בברלין, ואני עדיין בונה את הקן שלי, כדי שיהיה חמים ונעים ובטוח ומגונן. ואולי גם בגלל זה נשטפתי גל של נוסטלגיה מוזיקלית. לא כזו שלוקחת אותי לילדות, אלא כזו שנוגעת בתקופות המשמעותיות שלי בחיי הבוגרים, מוזיקה של רגשים ומקומות משמעותיים בחיי. שירים שזורמים עמוק בדמי ואני יודעת כל תו ותו בהם.
מאחלת לעצמי שנה של ריפוד הקן, ועם זאת של פריסת כנפיים. של בטחון במקום בו אני נמצאת ויחד עם זאת החופש לעוף סביב, לראות, לגלות, להיות חופשיה ולאפשר חופש לאהובי. יום הולדת שמח ושנה טובה!