התוכנית הפעם התחילה לי מבולבלת, כי בגלל תקלה טכנית, שמעתי את עצמי בהד כשדיברתי. וזה מיד השפיע על הדיבור שלי. לא ידעתי אם אני נשמעת בהד גם בשידור, או רק באוזניות, ופתאום התבלבלו לי המילים, או המחשבות. אבל דווקא בתוכנית שהתחילה בשיבוש פנימי, פתאום אילתרתי את כל החלק האחרון של רשימת השידור, במקום לנגן את מה שתכננתי להשמיע. שינוי מייצר שינוי.
והשמיים היו קודרים ואפורים ביום ראשון, אבל בהרגשה שלי החורף נגמר, והאביב כבר כאן. כבש אותו, גבר עליו. גם אם עדיין קר פה ושם, גם אם ירד עוד קצת גשם, זוהי רק שירת הברבור של החורף, ואולי רחמים מלמעלה, ששולחים לנו עוד טיפה אחרונה של חסד. והשמש כבר עלתה, והיא לא דרומית כל כך, והיום מתחיל להחשיך מאוחר יותר, ואני מרגישה את הקיץ.
מעניין איזה קיץ יהיה לנו השנה, אחרי הקיץ הסוער של 2011. מעניין אם המחאה תעמוד שוב על רגלים איתנות, מעניין מה יהיה…
מדברת מוזיקה היום.
6 קאברים מפתיעים, 5 מוזיקאים ישראלים מוכשרים, 4 נשים יפות, 3 פסי קול מוצלחים במיוחד, ואחת ששומעת…
תוכנית גברית יחסית, הרבה קטעים אינסטרומנטלים, קאברים מפתיעים, וגם כמה וכמה מוזיקאים ישראלים מוכשרים ביותר.עליות וירידות, ויחסית מעט קפיצות בזמן. מסע של שעתיים שעולה ויורד, ומגיע אחור אחור בזמן, כמעט עד למאה ה-19, וחוזר עד ל-2012, מהרי האפלצ’ים לביקור קצר באיראן וקפיצה לרוסיה, מעבר בין בלוז ופולק לראגיי וג’אז. (אח, אם רק יכולנו תמיד להשאר רחבי אופקים כמו שאנחנו כשאנחנו מקשיבים למוזיקה…)