להאזנה לתוכנית בקובץ MP3 (להורדה: קליק ימין + ‘שמירה בשם’)
“…One of these mornings
you’re going to rise up singing
then you’ll spread your wings
and you’ll take to the sky…”
הוא מייצר איטיות, החום הזה. או חוסר תנועה, או חוסר רצון לנוע. חם, חם ומתיש, חם ומזיע. ההתקררות הקשה שתפסה אותי שבוע שעבר האטה אותי עוד יותר, ומשהו במוזיקה רגועה הרגיש לי נכון לחום הזה, כמו גורם ממתן או אולי פשוט מאפשר – לשהות במקום.
Summertime של גרשווין הוא אחד משירי הג’אז האהובים עלי מאז ומעולם, ושנים שאני אוספת ביצועים שונים של השיר המושלם הזה. היתה לי פנטזיה פעם (הרבה לפני ימי הרדיו שלי) להשמיע במשך שעה שלמה רק אותו, בביצועים שונים, ואמנם לא הגשמתי את הפנטזיה שלי, אבל הוא השיר המוביל בתוכנית – כי נו, קיץ, וחם. וחזרתיות, ושהייה – שירים שונים של אותן להקות, ביצועים שונים לאותם השירים, הרבה שנות השבעים וסיום מפתיע ומלכותי עם Prince, שנשאבתי לדיסקוגרפיה שלו פתאום (כבר אמרתי שהוא גאון?).