(מרגיש אחרת, לפתוח את השבוע עם ‘אחת ששומעת’. מהיר שכזה. רק התעוררתי, יום ראשון בבוקר, והופ, זה נגמר.)
ימים טובים עוברים עלי (השבח לאל, טפו טפו טפו, חמסה חמסה וכו’ וגו’…), בפער גדול ממה שאני מרגישה שעובר על העולם, שמשתגע יותר ויותר מיום ליום. זה מוזר, להכיל את הפער הזה – הטוב האישי בכאוס שמסביב.
לפחות יש לי את המוזיקה. כל עוד אני יכולה לשמוע מוזיקה, אני יכולה גם לנשום, ולהירגע, ולהאמין.
להאמין באפשרות של שינוי – שלי, ושל העולם בו אני חיה. (אולי אפילו של השכנה ממול, שכל היום צועקת על הילדים שלה…)
ומזג האויר נפלא, והשמיים כל כך יפים, וקריר בערבים, ונעים מתחת לפוך, ונעים להירטב בגשם פתאומי.
שבוע טוב, חורף טוב!
* אחת ששומעת עברה לימי ראשון, 12:00-14:00.