♫ להאזנה ישירה מהמחשב או הסמרטפון (להורדה: קליק ימין + ‘שמירה בשם’)
מחשבות שהיו לי השבוע, על הפער בין הדעות, המחשבות והאמונות שלנו, לבין ההתנהגות שלנו בפועל. על ביטויים נאורים ורגישים מחד, אבל על התפרצויות זעם מאידך. על הטפה לסובלנות ואהבה, שמגיעה עם פתיל קצר וחוסר הקשבה לזולת. על תסכולים שיש לנו על אחרים, שנובעים בעצם מההתנהגות שלנו. על הפער שבין איך שהיינו רוצים להיות, לבין היום יום שלנו, בו האידאל הזה עומד למבחן כל הזמן. על המתח המתמיד בין ההתנהלות שאנחנו יודעים שתיצור אצלנו שקט ושלווה פנימיים, לבין הרצון להיות קורבן, להיות מסכן, להיות זועם. ועל איך מצמצמים את הפער הזה, בין ההבנות שיושבות בראש, לבין מה שקורה בלב, איך מאפשרים לאסימון הזה ליפול ולנחות במקום הנכון, איך מתאחדים עם עצמנו.
חוץ מזה, נפלתי מהסולם כשצבעתי את הבית החדש בשבת, וחטפתי זאפטה רצינית בעצם הזנב. שגורמת לי לשים לב טוב טוב לכל תנועה ולכל עשייה, כי הכאבים לא מרחמים. כך שיש לי שוטר פנימי קשוח במיוחד בימים אלו, ויש לי תחושה שזה לטובתי. (והמטבח הפך לטורקיז).