היה לי יום שידורים מיוחד מאד השבוע, כי אחרי השעתיים שלי, יוסי בבליקי הזמין אותי להתארח אצלו ולארח אותו במחסן, שמשודר בכל יום חמישי אחרי התוכנית שלי. (אפשר להאזין לתוכנית שלנו יחד ממש כאן).
ארבע שעות באולפן הרדיו יכולות להיות מתישות מאד, אבל בתום השידור שלי יוסי הכין לי תה קמומיל והביא לי שתי עוגיות, והשעתיים איתו היו כל כך זורמות ומעניינות, שהן חלפו ביעף, ורק עשו לי חשק לעוד. כך שאם התחלתי עייפה, הרי שיצאתי עירנית וטובת לב עד מאד.
וזה הזמן לספר שעוד מעט ממש אני עוזבת.
ב-29 לאפריל אני לוקחת כמה מזוודות ושני חתולים, ועולה על מטוס לברלין. אני קוראת לזה “שליחות של שנתיים” – ככה אני לא נלחצת מהמעבר, אלא רק מתרגשת לקראתו – עיר חדשה, גדולה ועשירה באנשים מכל העולם, בתרבות ואמנות ושפע מוזיקה, פארקים ואגמים, ואנשים חדשים, והרפתקאות! שנתיים שליחות באירופה, כשהכל קרוב ונגיש ואפשרי – הופעות ומקומות וטיולים (והרפתקאות!).
ובשורות טובות במיוחד הן שאחת ששומעת תמשיך להיות משודרת – היישר מברלין. ואין משמח מזה בעולם!
בכלל, אחרי השעתיים אתמול עם יוסי בבליקי, אין יותר ספק בליבי שזה משהו שאני רוצה לעשות באופן קבוע – להזמין אנשים לאולפן הרדיו ולדבר איתם. וגם זה בתוכניות שלי לברלין.
