להאזנה ולרשימות שידור| להאזנה לתוכנית בקובץ MP3
(להורדה: קליק ימין + ‘שמירה בשם’)
הקטע שפותח את התוכנית הוא מהשירים האלה, שמיד עם הצליל הראשון עוטפים אותי. מהשירים האלה שאני בתוכם, כמו בתוך רחם גדול, ושלאט לאט חודרים אלי פנימה, ובסוף כמו נובעים ממני החוצה. מהשירים האלה שתמיד יכולים להעלות בי דמעות, שתמיד מציפים בי רגשות, ויחד עם זה מרגיעים אותי. שכמו יד גדולה על פסנתר לוחצים על אקורדים רבים כל כך אצלי, ומעיפים אותי, גבוה.
ועכשיו שאני חושבת על זה – לא בלתי דומה לאיך שהרגשתי בהפגנה הספונטנית והגדולה במוצאי שבת, בעקבות המעצר האלים של דפני ליף. מבחוץ, ומבפנים…
“משבר מוזיקלי” שהיה לי בשבוע לפני התוכנית. A Love Supreme של ג’ון קולטריין הוא שהחזיר אותי, ורוב השבוע שמעתי מוזיקה אינסטרומנטלית, על הגבול שמוגדר ג’אז/אקספרימנטלי/אלקטרוני/מהזהמשנהבכללאיךקוראיםלזה. וככה התוכנית התחילה הפעם. משם ועד למחוזות אחרים לגמרי.
* לא להבהל – קול בס עמוק ונוראי יש לי בתחילת השידור. דיסטורשן בגלל שידור מאולפן חדש (תירוצים!). זה עובר בהמשך.
