למה “Dawn of another day?”
כי עוד שבוע אני עוברת לדירה משלי, סוף סוף. חמישה חודשים ראשונים בברלין עברו עלי בדירת סאבלט קטנה, חמודה ונוחה (או כמו שאני קוראת לה: צימר הנופש שלי), ועכשיו, סוף סוף, יהיה לי שוב בית משלי. עם חדר שינה, וסלון, ופינת עבודה, ופינת אוכל קטנה. ואור, הרבה אור. ובעיקר: שלי.
וכך בעצם מתחיל פרק ב’ של החיים החדשים שלי פה בברלין.
חמשת החודשים הראשונים עברו כל כך הרבה יותר טוב מכל מה שהעזתי לצפות לו – עם שפע אנשים מקסימים שנכנסו לחיי ועמוק לליבי, כמה חברים טובים ממש, והמדהים מכל: אהבה, אמיתית. הלב שלי גדול ופתוח מכפי שהיה שנים רבות, ואני לומדת הכל מחדש. גם (בעיקר) את עצמי.
ועכשיו, יאללה – חיים אמיתיים! בית, עבודה, מיסים, מחוייבויות, והכל שלי, ומה שאייצר לעצמי פה. וזה מרגש מאד.
וגם בתוכנית – כל שיר פתאום נשא משמעות עמוקה יותר עבורי (זה קורה לי הרבה בתוכניות האחרונות, חייבת להודות).
מרגישה ברת מזל מאין כמותה, ומקדישה את התוכנית הזו לאנשים שממלאים לי את החיים בכל כך הרבה טוב. תודה!