Search Results
Standard

♫ אחת ששומעת #115 | 24/11/13 | יש אלוהים ♫

memories of true love

♫ להאזנה ישירה מהמחשב/סמרטפון
(להורדה: קליק ימין + “שמור קישור בשם“)

עברתי השבוע ליד מעדניה וראיתי את הבשר שמונח במקרר התצוגה, שפתאום הגעיל אותי ממש.
הפסקתי לאכול בשר לפני כמעט שנתיים, וכן – רק בגלל סיבות אידיאולוגיות/מוסריות, כי כל חיי הייתי קרניבורית רצינית, טורפת חסרת גבולות. והנה, פתאום, מראה בשר נא מעורר בי גועל. כמה מוזר.

ונזכרתי ביום ההוא, כשהייתי ילדה בת 8 בערך, אחרי חגיגת “על האש” של יום העצמאות, בה הבנתי פתאום שה”לבבות” שאני כל כך אוהבת לאכול הם בעצם לב של תרנגולת. אני זוכרת את התדהמה שלי, וגם איזשהו עלבון – מכך שההורים שלי לא הסבירו לי מה זה, ושהם נתנו לי לאכול לבבות של תרנגולות! (הם כמובן לא הבינו למה אני נרעשת כל כך). זה זעזע אותי בצורה עמוקה מאד, ולמרות שעד אז, וגם במשך הרבה זמן אחרי, בשר היה חלק קבוע ובלתי נפרד מהתפריט שלי, זו הפעם הראשונה שהמהות שלו הכתה בי.

more
Standard

♫ אחת ששומעת #111 | 27/10/13 | תודה ♫

להאזנה ישירה מהמחשב/סמרטפון (להורדה: קליק ימין + “שמור קישור בשם“)

city wild life

ברחתי רחוק ביומולדת השנה, ואת הסופ”ש ביליתי אצל חברים למרגלות החרמון, בשקט. כשחזרתי הביתה במוצ”ש, קיר הפייסבוק שלי היה מלא ברכות “מזל טוב”, וכשהתיישבתי כדי להגיב, עשיתי בתחילה “לייק” אחד או שניים, ואז אמרתי לעצמי שגם לברכות הקצרות והסתמיות ביותר אני רוצה לענות במילים, שלא להיכנע לסתמיות ה”לייק”. וככה ישבתי ועניתי “תודה!” לכל ברכה וברכה, ואחרי עשרים “תודות”, התחלתי לשים לב שיש לי חיוך גדול על הפנים, שרק הולך ומתרחב מ”תודה” ל”תודה”.
כך שמתנת יום ההולדת שלי השני היתה הזכות לומר תודה, וכמו שכתבתי בפייסבוק: “לכתוב “תודה” כל כך הרבה פעמים זה אחד הדברים מרחיבי הלב שיצא לי לעשות לאחרונה”.

תודה! 

 

יום ראשון, 27/10/13, התארחו בתוכנית:

more