2020
February
Standard

אחת ששומעת #402 | 13/2/20 | Up on the Hill

מתוך האוסף במוזיאון החפצים, Werkbundarchiv – Museum der Dinge

 

The Playlist:

  1. Tindersticks – See My Girls (4:24) (See my Girls EP, 2020)
  2. The Sorcerers – Opening Titles (4:49) (In Search of the Lost City of the Monkey God, 2020)
  3. Avery R. Young – Ms. Lee’s Good Food (3:17) (Tubman., 2019)
  4. Georgia Anne Muldrow – Brokenfolks (4:29) (VWETO II, 2019)
  5. Fun Lovin’ Criminals – Up On the Hill (4:27) (100% Colombian, 1998)
  6. Lafawndah – Oasis (3:32) (Ancestor Boy, 2019)
  7. Thunderball – Scorpio Rising (5:55) (Scorpio Rising, 2001)
  8. Moon Duo – Flying (4:38) (Stars Are the Light, 2019)
  9. Sault – Up All Night (4:15) (5, 2019)
  10. Kit Sebastian – Pangea (4:17) (Mantra Moderne, 2019)
  11. New Jersey Kings – Sweet Cakes (5:21) (Stratosphere breakdown, 2001)
  12. Calibro 35 – Tom Down (4:22) (Momentum, 2020)
The end
Standard

אחת ששומעת #401 | 6/2/20 | Mind Ecology

לאחרונה אני מבינה יותר ויותר את גודל השינוי שעברתי בחיים האלה. את הסבלנות שיש לי, שפעם לא היתה כלל, את הקבלה ואת הרוגע – אם קר או אם חם, אם חשוך או מואר, מזג האויר לא מנענע את מצב הרוח שלי, וגם לא בני אדם – כבר לא נרעדת מכל מצב רוח או פרצוף זועף, ובטח ובטח לא לוקחת אותם באופן אישי. הצרות שיש לי מתגמדות כולן כשאני מסתכלת על מה שקורה בעולם, ואני מוצאת את עצמי מודה באופן יום יומי ממש על כל מה שיש לי בחיים האלה. ולא, זה לא קטע רוחני או ניו אייג’י. אני חושבת שאני פשוט מרוצה, שטוב לי באופן בסיסי, כך שיש לי את השקט הנפשי ואת היכולת לקבל את כל מה שסוער או בוער. לפני אי אלו שנים, כשחייתי במדינה אחרת, בה מדברים בשפה הזו שאני כותבת, הבסיס שלי היה רעוע כל כך, שכל שינוי, כל הפרעה, הרעידו אותי ואת קיומי באופן עמוק ביותר.

The end