בעודי צודעת במרץ במורד רחוב לאן, בדרך לתפוס אוטובוס לרדיו, ריח מופלא עצר אותי במקום. נשארתי שתי דקות מתחת לעץ הההדרים הזה, עם הפרחים הקטנים והתמימים למראה, שמפיצים ריח אגדי ממש.
היה כייף בשידור, כמו תמיד. וגם היתה תקלה חמורה (!) אחת, והשיר השני נקטע באיבו באכזריות. אפצה אתכם בסוף הפוסט בלינק לאלבום החדש של PEDER, כדי שתוכלו להתענג על האלבום החדש שלו (מומלץ לשעת לילה, עם אור מעומעם וכוסית וויסקי). הוא מכנה את המוזיקה שלו “dusty 50’s prom music from your sweet nightmare”, ואת האלבום החדש הוציא בשלוש גרסאות – מקור, אינסטרומנטלי, וגרסת אורחים, בה הזמרים האהובים עליו שרים את השירים.
וגם:
אחרי התוכנית הקרובה (17/3), אתארח בכבודי ובעצמי במחסן של בבליקי!
זכיתי שהתוכנית שלי משודרת ביום חמישי, כך שיוסי בבליקי משדר אחרי, ותמיד יש לי כמה דקות של חסד עם האיש המקסים הזה. והשבוע, סוף סוף, גם נתפוס שיחה טובה באולפן. אז שעתיים במחסן: בראשונה אני תופסת את המקום של יוסי, ושואלת אותו על זכרונות הילדות המוזיקליים שלו (מה שיעלה אחר כך לפרוייקט ילדות שלי), ובשעה השנייה יוסי תופס את ההגה. מתרגשת ומחכה מאד!