Page 1
Standard

It’s all our fault

It’s all your fault.

The banks. The government. The recession. America. Mrs Rook. Every single thing that’s gone wrong, it’s your fault.

Because we are. Every single one of us. We can sit here, all day, every day, blaming other people, we blame the economy, and Europe, and the opposition, and the weather, and then we blame these vast sweeping tides of history like they’re out of our control. Like we’re so helpless and tiny and small. But it’s still our fault, and do you know why?

It’s that one pound t-shirt. A t-shirt that costs one pound. We can’t resist it. Every single one of us, we see a t-shirt that costs one pound, and we think, oh that’s a bargain, I’ll have that. And we buy it. Not for best. Heaven forfend. But a nice little t-shirt for the winter, to wear underneath, that’ll do. So the shopkeeper gets five miserable pence for that t-shirt. And some little peasant in a field gets paid nought point nought one pence, and we think that’s fine. All of us. We hand over that quid and buy into that system, for life. I saw it all going wrong, on the day it began. In supermarkets. When they replaced the women at the till with automated checkouts.

And I think we do like the checkouts! We want them. Because that means we can stroll right through, and pick up our shopping, and we don’t have to look that woman in the eye. The one who’s paid less than us. She’s gone. We got rid of her. Sacked! Well done. So yes, it’s our fault, this is the world that we built. Congratulations. Cheers, all!

 

From “Years and Years Watch it.

 

more
Standard

אחת ששומעת #419 | 11/6/20| Where We Going

♫ ♫  PLAY >> Listen to the Show

שעתיים של מוזיקה שמוקדשות למאבק של השחורים בארה”ב, ולמאבק של כל מיעוט שהוא, שסובל מגזענות, אפליה ואלימות משטרתית. תוכנית שמוקדשת לכל אלו הנלחמים למען שינוי, לעולם הוגן יותר וטוב יותר.

The Playlist:

  1. Angélique Kidjo – Summertime (Single, 1997)
  2. Damon Locks – Black Monument Ensemble – Sounds Like Now (Where Future Unfolds, 2019) International Anthem
  3. Idris Ackamoor & The Pyramids – When Will I See You Again? (Shaman!, Aug 7th 2020)
  4. Etienne de la Sayette – Kobugi King (Kobugi, 2020)
  5. The New Rotary Connection – I Am the Black Gold of the Sun (Hey Love, 1971)
  6. Somi – Black Enough (Petite Afrique, 2017)
  7. Alton Ellis – Black Mans Pride (VA – Soul Jazz Records Presents Studio One – Black Man’s Pride (2017)
  8. Philip Cohran and the Artistic Heritage Ensemble – Malcolm X (The Malcolm X Memorial (A Tribute in Music), 2007)
  9. Antibalas – Uprising (Liberation Afrobeat, Vol. 1, 2001)
  10. Baby Huey – Hard Times (The Baby Huey Story – The Living Legend, 1971)
  11. Reginald Omas Mamode IV – Where We Going (Where We Going, 2019)
  12. Billy Paul – Am I Black Enough for You (360 Degrees of Billy Paul, 1972)
  13. Ancient Astronauts & Asphate – Suffocate (SUFFOC-HATE, 2015) Switschstance
  14. Wondaland – Hell You Talmbout (Janelle Monáe – The Electric Lady, 2013)
  15. The Last Poets – This Is Madness (This Is Madness, 1971)
  16. Jayne Cortez & The Firespitters – There it is (There it is, 1982)
  17. The Liberators feat. Afro Moses – Liberation (The Liberators, 2011)
  18. Oneness of JuJu – African Rhythms (African Rhythms, 1975)
  19. Dub Pistols – Revolution (Six Million Ways to Live, 2001)
  20. Idris Ackamoor & The Pyramids – We Be All Africans (We Be All Afrikans, 2016)
  21. THEESatisfaction – Recognition (EartheE, 2015)
  22. Gil Scott-Heron – Whitey On the Moon (Small talk at 125th, 1970)
  23. Gil Scot-Heron – Home Is Where the Hatred Is (Home Is Where the Hatred Is, 1971)
  24. Lianne La Havas – Baltimore (VA – Autour de Nina, 2014)
  25. Sam Cooke – A change is gonna come (Ain’t That Good News, 1964)

 

 

Damon Locks Black Monument Ensemble – Live.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אחת ששומעת בפייסבוק
וגם ב
ספוטיפיי
* אם אהבתם את התוכנית, אתם מוזמנים מכל הלב להכין פלייסליסט ספוטיפיי!

אחת ששומעת – כל יום חמישי, 12:00-14:00, רדיו מהות החיים

לינק ישיר להאזנה און-דימנד: bit.ly/musictherapyeliana

להאזנה בשידור חי: live.eol.co.il
בטלויזיה: HOT – ערוץ 87 | YES – ערוץ 71
אפליקציה לסמרטפון: Eol Radio (אנדרואיד/אייפון) או באפליקציית Tunein

~~~~~~~~~~~~~~~~~~

more
Standard

אנחנו ילדי התקופה – קריאת השקמה

כבר שנים שלא כתבתי בבלוג, לא באמת. המשכתי להעלות את התוכניות של “אחת ששומעת”, אבל מאז שעברתי לברלין טוב לי, אני פחות כועסת, ממורמרת ומתוסכלת מהמציאות היום-יומית שלי, ולכן פחות כותבת.

אבל זה לא אומר שהפכתי לפחות פוליטית, שאני פחות מוטרדת ממה שקורה בעולם בכלל, בגרמניה ובעיקר בישראל. בכל זאת, מכורתי. ומה שקורה בישראל בשנים האחרונות מפחיד אותי מאד. מאז משבר הקורונה אני רואה עוד ועוד חברי פייסבוק, שמעולם לא הפגינו דעה פוליטית כלשהי, שנבהלו עד מאד מהדמוקרטיה שהולכת ונעלמת בישראל, ושהתחילו לפעול פוליטית במטרה לשנות, להציל את המדינה.

הבוקר נתקלתי בהמלצה של דב חנין על הפודקאסט “קריאת השכמה” – פודקאסט יומי קצר שמציע כמה מילים שלא נאמרות בתקשורת על המשבר הכלכלי והבריאותי שאנו נמצאים בו כרגע, ועל התקווה לשינוי יסודי של החברה, הפוליטיקה והכלכלה. שלוש פעמים בשבוע מתפרסם פרק בן 5 דקות, שמציע ניתוח מעמדי של ההיבטים החברתיים והכלכליים של משבר הקורונה שפוקד את כל העולם וגם אותנו – משבר שהוא משבר של המערכות החברתיות והפוליטיות, לא פחות משהוא משבר בריאותי.

האזנתי כבר לכמה פרקים, ואני ממליצה גם. כי אנחנו ילדי התקופה, והתקופה היא פוליטית.

Continue Reading →

more
more
more
Standard

אחת ששומעת #298 | 15/12/17 | Pieces

 PLAY >> Listen to the Show

יָאקוּל, יָאקוּלי, קוּלי, קוּלוּ, בּוּלוּ, בּולִי, בּוּלוֹן, יאקוּלוֹן, בּוּלוֹנַאז’, יָאקוּלַאז’, בּוּבּוּ, אהובי.

אתמול נפרדתי מיאקולי שלי, אהוב ליבי החתולי, שליווה אותי בשש עשרה וחצי השנים האחרונות.
הוא הגיע אלי זמן קצר אחרי שאימי הלכה לעולמה, ובשנים האלה, כשכל עולמי התהפך עלי שוב ושוב, הוא תמיד היה שם – חכם, עדין, רגיש, אוהב ואהוב. מהרבה בחינות, הדבר היציב ביותר בחיי בשנים לא פשוטות.
חתול מיוחד במינו (ומי שהכיר אותו, בעיקר בצעירותו, יודע שאני לא מגזימה), שהיה קופץ על הידית לפתוח דלת סגורה, שאהב לרדוף אחרי צללים, למצוץ לעצמו את קצה הזנב (פרוייד היה מת עליו) ואחר כך עבר למצוץ את החולצות שלי, אהב לשבת עלי, ובכלל – אהב להיות על הידיים. החתול היחיד שהכרתי שהתענג על ליטופים בבטן, שהיה מניח את כפו על פני ומלקק אותם בנשיקה. מתקשר בצורה פנומנלית, ותמיד תמיד עונה לי כשאני קוראת לו, תמיד מדבר איתי בחזרה.
כמה עברת איתי, יאקול. דירות, ערים, מצבים, בני-זוג וחברים. כמה עברנו יחד, כמה העברתי אותך, בעצם.
מדהים עד כמה הקשר בין בעל חיים לבן-אדם יכול להיות משמעותי וממלא, כמה אהבה יכולה להיות שם. ויאקול היה חתול של אהבה. פשוט כך.

נפרדת ממך, חתול שלי, תינוקשיש שלי. שמחה שהגעת לשיבה טובה (גם אם לא מושלמת). מודה על כל השנים שלנו יחד.

Continue Reading →

more
Standard

עוד רגע שנה בברלין

כבר מרץ, והאביב מורגש לגמרי. רוב הזמן פשוט מרגישים שהחורף נגמר, כי כבר לא קר כל כך, ומעיל החורף הגדול והמגפיים המרופדות כבר לא באמת נחוצים – הטמפרטורות כבר עולות לסביבות ה-10°, וכשהשמש מפציעה הכל מקסים ונעים (ובשבת היו 15 מעלות! זה היה מדהים). מישהי אמרה לי פה ש“בברלין מרגישים את העולם מסתובב”, וזה משפט מדוייק כל כך בעיני. קודם כל בגלל עונות השנה, כבר שכחתי כמה ברורות הן יכולות להיות. על מה אני מדברת, כבר שכחתי שיש עונות! וגם בגלל שיש פה עולם גדול ורבגוני ואינסופי ונפלא.

עוד רגע ממש, בסוף אפריל, אני סוגרת פה שנה ראשונה. שנה שחלפה במהירות שיא שאני לא זוכרת כמוהו בחיי. חיים שלמים נבנו לי פה בזמן הזה. הכרתי אנשים מופלאים, יש לי בן זוג אוהב ואהוב (אחרי מאה שנות בדידות…), והזמן טס לי, נוזל בין האצבעות ללא הרף. לא מספיקה לעשות את כל מה שאני רוצה, והכל רק מעודף של טוב. לא רק “צרות של עשירים”, כמו שחבר אמר לי, אלא “צרות של מאושרים”, כפי שתיקנתי אותו.  מצד אחד תמיד בא לי לפצוח בסדרת “טפו טפו טפו, חמסה חמסה” ולדפוק על כל דבר אפשרי, כי באמת, כל הטוב הזה. מצד שני, רוב האנשים שאני פוגשת פה מרגישים בדיוק אותו דבר. רוב החברים שלי ישראלים, אבל גם אחרים מרגישים כך, את הדלתות הנפתחות, את האפשרויות הבלתי נדלות ואת הקסמים שקורים פה. והם קורים, ולא רק לי.

מדהים באיזו מהירות מתרגלים לקור. אם באוקטובר 2015, כשהייתי פה ביקור הכנה, קפאתי מקור, הרי זה רק מכיוון שלא ידעתי איך להתלבש. ברגע שיש גרביים טובות, נעלי חורף ומעיל הגון – הרי שגם במינוס מעלות הסתובבתי עם לא יותר משתי חולצות מתחת למעיל… (וכל הסוודרים שלי נותרו יתומים מסכנים בארון).
מקווה שבחורף הבא גם אמשיך לרכב על האופניים, כמו ברלינאית אמיתית (למרות שגם רוב אלו לוקחים הפסקה בחורף, כי באמת, הכל נוזל מכל כיוון, דמעות ונזלת ואדים על המשקפיים, ובכלל, קשה יותר לזוז עם השכבות ובקור). אבל למרות שאני מתגעגעת אליהן מאד (וגם כבר לא בכושר מעולה כמו שהייתי), נהניתי לנסוע ברכבות בחורף. ובכל מקרה, עשינו לאופניים טיפול 10,000, והשבוע אני חוזרת לרכב עליהם. איזה כייף!

בהתחלה, לפני המעבר, ובחודשים הראשונים, כתבתי די הרבה. אבל באיזשהו שלב השפע היה רב כל כך, ואני מצאתי עצמי מלאה כל כך, שהכתיבה נותרה מאחור. גם את הפוסט הזה אני כותבת בעידוד של מישהי שכתבה לי לקראת המעבר שלה לברלין, ואמרה לי “תמשיכי לכתוב, זה עושה טוב בלב”. אז הנה הפוש שחיכיתי לו, כנראה.

מצאתי פוסט שהתחלתי לכתוב ולא פרסמתי, לקראת יום הולדתי האחרונה (סוף אוקטובר, 2016):

45 שנים, 4 חודשים.

ארבעה חודשים בברלין.
חודשיים מאז הכרתי את אנדראס.
חודשיים לפני יום הולדת 45.

45, ואני הכי יפה שאי פעם הייתי,
הכי שמחה (ויחד עם זאת שלווה) שאני זוכרת את עצמי. מאושרת ושקטה,
מתרגשת ומרוגשת, הלב שלי רחב ופתוח
מתרגשת ומרוגשת, אבל אחת עם עצמי, ולכן גם שלווה ושקטה.

4 חודשים בברלין ויש לי אהבה.
בעיקר אהבה לעצמי, אהבה לחיים, שמחה פשוטה שכבר שכחתי שהיא אפשרית,
שמחה פשוטה ונקייה ביום-יום,
אושר שמציף אותי ברגעים הכי קטנים –
כשאני חוזרת הביתה בלילה על האופניים,
כשיש יום שמש נעים (או לוהט),
כשאני נרטבת בגשם,
אושר מעצם החיים.

והנה אני פה,
אחרי המעבר הכי גדול שאי פעם עשיתי,
בכוונה הכי עמוקה שאי פעם כיוונתי.
ביום הולדתי ה-45 אני סוגרת חצי שנה ראשונה בברלין, ביתי החדש.
לומדת “ביחד” מחדש. לומדת מחדש מערכות יחסים מהן. גם מהמקום הזוגי, וגם מהמקום החברי.
לומדת לבקש עזרה, לומדת לקבל.

**

“עברת ללה-לה-לנד”, אמרה לי מוריה. “אבל הלה-לה-לנד שלך אמיתית לחלוטין”.

חשבתי השבוע על כך שהחברים החדשים שלי פה, בברלין, מסתכלים ורואים את האושר הגדול ושפע המזל הטוב שזכיתי לו פה מאז שהגעתי. והם חושבים שככה אני וככה החיים שלי, ושהכל קל לי ופשוט, ובטח מניחים שתמיד היה כך.
אבל הם לא ראו את השנים הרבות והקשות כל כך שקדמו לזה. הם לא מכירים את האליענה שעברה תשע שנים של בדידות, ללא זוגיות, שנים רבות של אובדן וצער, שנים בהן כל מה שהיה לי התפרק ואבד – חברים ובעיקר משפחה, שאין יותר. שנים ארוכות של קושי, של דרך קשה ומאבק מתמיד להרים את הראש מעל המים ולמצוא את הדרך שלי, ואת האושר שלי, שכבר לא האמנתי שאצליח למצוא.
והנה, מצאתי. מי היה מאמין. (בטח לא אני).

*****

השנה הזו טסה לי. אני קוראת את הפוסט הזה, שנדמה כאילו נכתב מזמן, ואני עדיין מרגישה כך – שלמה יותר.
אני נדהמת כל פעם מחדש שאכן עברה שנה (אוטוטו). אני נדהמת מחדש מכמה נוח לי פה, וכמה נעים לי פה, רגוע ומשמח. נדהמת מהאנשים המקסימים שזכיתי להכיר פה, מהחברויות שרק החלו לנצנץ, ומהמחשבה על הדברים שעוד יגיעו, מהמקומות שעוד אזכה לבקר ולראות, מהחוויות החדשות שעוד צפויות לי. יש לי סוף סוף אולפן רדיו ביתי, ואני לומדת עוד ועוד על סאונד, מגלה עוד ועוד מוזיקה, ויוצרת עוד ועוד קשרים. נהנית בטירוף מלימודי הגרמנית, ואוהבת את השפה הזו יותר ויותר מיום ליום. וגם אותו אני אוהבת יותר מיום ליום.
ולא הכל קל ופשוט, כן? אל תטעו לחשוב כך. קשיים יש כמו בכל מקום, בכל דבר, בכל תהליך. ולהיות מהגר זה לא עניין של מה שבכך.
ועדיין.
כי גם מול הקשיים אני מתמודדת בצורה אחרת, רגועה ובריאה יותר, שלווה ושמחה יותר. כי טוב לי.

*****

לא ידעתי איזו תמונה לצרף לפוסט הזה, אז הנה דוגמא מהפיד שלי באינסטגרם, תמונות שהעליתי מאז שאני פה (ומלפני, כמובן). אוהבת את העיר הזאת, ואוהבת את החיים. איזה כייף!

more
Standard

אחת ששומעת #243 | 29/9/16 | Go(o)d is on My Life

♫♫ PLAY >> Listen to the Show

תוכנית שהיא מסיבה.
לכבוד מעבר הדירה שלי, לכבוד השנה החדשה שבפתח, לכבוד שפע המוזיקאים הישראלים שחיים ויוצרים פה בברלין, ושמתוצרתם נשמע היום, ובכלל, מסיבה לכבוד החיים, ולכבוד כל הטוב שבהם, שמאז המעבר לברלין אני נזכרת בטוב הזה כל יום מחדש.
שנהיה טובים אל השנה החדשה, ושהיא תהיה טובה אלינו בחזרה.
כמו השיר שקראתי לו בטעות: Go(o)d is on My Life.

רשימת שידור:

  1. Chimurenga Renaissance – Imi vechidiki Zevai (4:07) (Kudada Nekuva Munhu Mutema (Pride being a black man), 2015)
  2. Daniela Orvin – New Moon (5:35) (Still Life, EP, 2016)
  3. La Femme – Couteau (3:02) (Mystère, 2016)
  4. The Bones Of J.R. Jones – Good Friend Of Mine (2:56) (Dark Was The Yearling, 2014)
  5. Scott Williams – He Is Gone (3:43) (VA – Praise Poems 4, 2016) *Tramp Records
  6. Azmari – Boar (4:36)
    LIVE in Berlin: October 16th: Tropical Timewarp at Klunkerkranich
  7. Men of North Country – Running (2:55) (This City, 2016)
  8. Tower Of Power – What Is Hip? (5:09) (Tower Of Power, 1973
  9. Golden Dawn Arkestra – Sama Chaka (4:59) (Stargazer, 2016)
  10. Elektrik Kool Tur – Hailli (4:28) (Hailli – EP, 2016)
  11. Eddie Robinson – God is on My Life (5:38) (Reflections on the man inside, 1974)
  12. Laura Mvula – Overcome (feat. Nile Rodgers) (3:11) (The Dreaming Room, 2016)
  13. The Bad Plus – Never Stop (3:50) (Never Stop, 2010)
  14. Juana Molina – Eras (4:24) (Wed 21, 2013)
  15. Alexandre Klinke – Lugar (5:26) (Lugares, 2016)
  16. Thundercat – Tenfold (3:04) (Apocalypse, 2013)
  17. Fantastic Negrito – Hump Thru The Winter (3:53) (The Last Days Of Oakland, 2016)
  18. Rare Earth – Magic Key (4:06) (Get Ready, 1969)
  19. The Seshen – Oblivion (4:44) (Unravel EP¸2015)
  20. The Revised Brotherhood – Tragedy (3:22) (1971) (VA – Down & Wired Vol.1, 2016)
  21. Tony Allen – Na Bangui (feat. Sandra Nkake) (5:04) (Film of Life, 2014)
  22. My Morning Jacket – Touch Me I’m Going To Scream Pt. 2 (8:12) (Evil Urges, 2008)
  23. Ambassa feat. Nichola Richards – As Long as I’ve Got You (3:55) (As Long As I’ve Got You, 2016)
  24. Frightnrs – Lookin For My Love (3:06) (Nothing more to say, 2016)
  25. Aquaserge – Les plus beaux jours (3:40) (Guerre EP, 2016)
  26. Macy Gray – Sweet Baby (5:04) (Stripped, 2016)
  27. Matthew E. White – Brazos (9:52) (Big Inner, 2012)

 

והנה עוד קצת על ישוע(ה)…

(מתה מתה מתה על השיר הזה)

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחת ששומעת – גם בפייסבוק!
אחת ששומעת – כל יום חמישי, 12:00-14:00, רדיו מהות החיים
לינק ישיר לעמוד שלי, להאזנה און-דימנד: bit.ly/musictherapyeliana

להאזנה בשידור חי: live.eol.co.il
בטלויזיה: HOT – ערוץ 87 | YES – ערוץ 71
אפליקציה לסמרטפון: Eol Radio (אנדרואיד/אייפון) או באפליקציית Tunein
~~~~~~~~~~~~~~~~~~

more