Page 1
Aside

אפשרויות / ויסלבה שימבורסקה

אני מעדיפה קולנוע.
אני מעדיפה חתולים.
אני מעדיפה עצי אלון על גְדות הוָרְטָה.
אני מעדיפה את דיקנס על דוסטויבסקי.
אני מעדיפה את עצמי מחבבת אנשים
על פני עצמי אוהבת אנושות.
אני מעדיפה להחזיק חוט וּמחט לשעת חירום.
אני מעדיפה צבע ירוק.
אני מעדיפה לא לטעון
שהשכל אשם בכל.
אני מעדיפה יוצאי דופן.
אני מעדיפה לצאת מוקדם יותר.
אני מעדיפה לשוחח עם רופאים על משהו אחר.
אני מעדיפה איורים ישנים.
אני מעדיפה את הגיחוך שבכתיבת שירים
על הגיחוך שבאי כתיבתם.
אני מעדיפה בָּאהבה ימי-שנה
שאפשר לחגוג מדי יום.
אני מעדיפה את המוֹרָליסְטים
שאינם מבטיחים לי דבר.
אני מעדיפה טוּב לב פיקח מפּוֹתֶה.
אני מעדיפה את כדור הארץ בִּלְבוש אזרחי.
אני מעדיפה ארצות כְּבוּשוֹת על ארצות כּוֹבְשוֹת.
אני מעדיפה להיות מסויגת.
אני מעדיפה את גיהנום התוהו ובוהו על גיהנום הסדר.
אני מעדיפה את אגדות האחים גרים על עמוד ראשון בעיתון.
אני מעדיפה עלים ללא פרחים על פרחים ללא עלים.
אני מעדיפה כלבים שזנבם לא קוצץ.
אני מעדיפה עינים בהירות, כיון ששלי כהות.
אני מעדיפה מְגֵרוֹת.
אני מעדיפה דברים רבים שלא ציינתי כאן
על דברים רבים אחרים, שגם אותם לא ציינתי.
אני מעדיפה אפסים מפוזרים בחופשיות
על כאלה שהצטרפו בטור לספרה.
אני מעדיפה זמן חֲרָקִי על זמן כּוֹכָבִי.
אני מעדיפה להקיש בעץ.
אני מעדיפה שלא לשאול כמה זמן עוד ומתי.
אני מעדיפה להביא בחשבון אפילו את האפשרות
שלקיום יש הצדקה משלו.

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #64 | 9/9/12 | סליחה, שנה טובה ♫

להאזנה ולרשימות שידור |  להאזנה לתוכנית בקובץ MP3
(להורדה: קליק ימין + ‘שמירה בשם’)

 

רציתי לאחל שנה טובה, אבל מרגיש לי נכון יותר לקפוץ ישר לסליחות. השנה הזאת דורשת שנבקש ממנה סליחה. מקווה שנתייחס לעצמנו ולסביבתינו טוב יותר בשנה הקרובה. אמן.

מתחת לכוכב אחד קטן / ויסלבה שימבורסקה

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #23 | 13/11 | אנחנו ילדי התקופה ♫

ילדי התקופה – ויסלבה שימבורסקה

אֲנַחְנוּ יַלְדֵי הַתְּקוּפָה,
הַתְּקוּפָה הִיא פּוֹלִיטִית.
כָּל הַמַּעֲשִׂים הַיּוֹמְיוֹמִיִּים
אוֹ הַלֵּילִיִּים שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּנוּ, שֶׁלָּכֶם
הֵם מַעֲשִׂים פּוֹלִיטִיִּים.

תִּרְצֶה אוֹ לֹא תִּרְצֶה,
לַגֶּנִים שֶׁלְּךָ עָבָר פּוֹלִיטִי,
לָעוֹר גָּוֶן פּוֹלִיטִי,
לָעֵינַיִם הֶבֵּט פּוֹלִיטִי.
כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת

לְכָל דְּבָרֶיךָ הִדְהוּד,
לְכָל שְׁתִיקוֹתֶיךָ הִשְׁתַּמְּעוּת
פּוֹלִיטִיִּים.

The end
Standard

תמיד כשאני חושבת שהעולם משתגע, אני קוראת את השיר הזה, ונזכרת שככה הוא תמיד

Alexey Titarenko #11 begging woman, 1999

תרומה לסטטיסטיקה / ויסלבה שימבורסקה

מִכָּל מֵאָה אֲנָשִים
יוֹדְעִים הַכֹּל טוֹב יוֹתֵר
– חֲמִישִים וּשְנַיִים,

הַסְסָנִים בְּכֹל צַעַד
– כִּמְעַט כֹּל הַשְּאָר,

מוּכָנִים לְסַיֵיעַ
אִם זֶה לֹא יֶאֱרַך
– כְּדֵי אַרבָּעִים וְתִשְעָה

טוֹבִים תָּמִיד,
שֶכֵּן אֵינָם יְכוֹלִים אַחֶרֶת
– אַרְבָּעָה, אוּלַי אַף חֲמִישָה,

מְסוּגָלִים לְהִתְפַּעֵל בְּלֹא קִנְאָה
– שְמוֹנָה עָשָר,

The end