Page 1
Standard

עוד רגע שנה בברלין

כבר מרץ, והאביב מורגש לגמרי. רוב הזמן פשוט מרגישים שהחורף נגמר, כי כבר לא קר כל כך, ומעיל החורף הגדול והמגפיים המרופדות כבר לא באמת נחוצים – הטמפרטורות כבר עולות לסביבות ה-10°, וכשהשמש מפציעה הכל מקסים ונעים (ובשבת היו 15 מעלות! זה היה מדהים). מישהי אמרה לי פה ש“בברלין מרגישים את העולם מסתובב”, וזה משפט מדוייק כל כך בעיני. קודם כל בגלל עונות השנה, כבר שכחתי כמה ברורות הן יכולות להיות. על מה אני מדברת, כבר שכחתי שיש עונות! וגם בגלל שיש פה עולם גדול ורבגוני ואינסופי ונפלא.

The end
Standard

למה יצאתי להפגין

השעה שלפני ההפגנה, בבית. עם הפחד שעולה, ואינספור התירוצים שמתחילים לרוץ בראש (“אוי, מה, כואב לי הראש? הבטן?” “אולי אין תחבורה ציבורית?” “בטח בקושי יבואו אנשים. מה זה משנה אם אלך או לא” “מפחדת, אולי פשוט אשאר” “מה? שמועות על ביטול? הולכת להפגין!”)

The end