Page 1
Standard

אחת ששומעת #230 | 9/6/16 | what you seek

♫♫ PLAY >> Listen to the Show

שעתיים של מוזיקה שליוותה אותי הרבה בשבועות הראשונים פה בברלין, עם כמה הופעות שראיתי, וכמה שפיספסתי, וקאבר אחד שלא יוצא לי מהראש.
עדיין אין לי פה שגרה, למרות שאני לומדת בכל יום ארבע וחצי שעות. ייקח לי זמן להתרגל לקצב השונה, לגודל השונה של העיר, לזמן הנסיעה, לאור שמתחיל מוקדם ונגמר מאוחר, לתשוקה העזה שלי לצאת ולראות ולהסתובב כל הזמן, כי עוד יש לי כל כך הרבה לראות ולהכיר פה! כך שהמוזיקה גם היא במקום אחר משהיתה בארץ, שם מילאה את היום יום שלי באופן גורף וטבעי. המסע שלי לפה הוא גם מוזיקלי.

The end
Standard

♫ word | אחת ששומעת #164 | 18/12/2014 ♫

castanettas לחצו כאן להאזנה לתוכנית

 

22

“The stories are here, the stories are you,
and your fear, and your hope, is as old as the language of smoke,
the language of blood, the language of languishing love.
The gods are all here, because the gods are in us.”

(Kate Tempest – Brand New Ancients)

רשימת השידור:

The end
Standard

♫ Flowers and Blood | אחת ששומעת #160 | 20/11/14 ♫

retro loud speakerלחצו כאן להאזנה לתוכנית 

eagle-002

הרבה שנות ה-60′ וה-70′ בתוכנית היום.
שנים של שחיתות שלטונית, של מלחמות מיותרות, מאבקי חופש וזכויות אדם; ושנים מלאות תשוקה, אמונה, כוח וגם שמחה במוזיקה.

רשימת השידור:

  1. Fiona Apple – Container (The Affair Main Title, 2014)
  2. Jose Gonzalez – This Is How We Walk On The Moon (VA – Master Mix Red Hot + Arthur Russell, 2014)
The end
Standard

♫ אחת ששומעת #29 | 25/12 | תוכנית גשם-חגמולד-חגאורים-סופשנה ♫

מקדישה את התוכנית לפיפה הקטנה שלי, שחיה איתי כל כך הרבה שנים, ופתאום איננה עוד.

תוכנית אחרונה לשנת 2011, שחלפה כל כך מהר, וכל כך הרבה קרה בה. יש שנים כאלה, שקורה בהן יותר. עמוסות במעשים ורגשות ושינויים. שנים שבסופן לא נשארים אותו הדבר.  אובדנים גדולים, חברויות שמסתיימות וכאלו שמתחילות, כמו העיסוקים והעשייה, מתחילים, מפסיקים. מרגישה שכל מה שהתחיל או נגמר היה נכון, וטוב. מאחלת לעצמי שהשנה שמתחילה תביא איתה הרבה מוזיקה והשראה, הרבה החלטות טובות, הרבה עשייה, והרבה אהבה.

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #22 | 13/11 | נקודות של אור ♫

(מרגיש אחרת, לפתוח את השבוע עם ‘אחת ששומעת’. מהיר שכזה. רק התעוררתי, יום ראשון בבוקר, והופ, זה נגמר.)

!עננים

ימים טובים עוברים עלי (השבח לאל, טפו טפו טפו, חמסה חמסה וכו’ וגו’…), בפער גדול ממה שאני מרגישה שעובר על העולם, שמשתגע יותר ויותר מיום ליום. זה מוזר, להכיל את הפער הזה – הטוב האישי בכאוס שמסביב.

The end
The end