Page 1
Standard

אחת ששומעת #357 | 21/3/19 | Because The End Is Really The Beginning

♫  PLAY >> Listen to the Show

הפריחה המשגעת הזו מתרחשת אצלי בבית. השכנה שלי גזמה את עץ האפרסק שבגינה שלה, ונתנה לי כמה ענפים שעמדו לפרוח. והו, כמה שזה יפה וכמה שזה מרגש לראות את זה קורה אצלי בבית, השינוי היומיומי של הענפים האלה, שמצמיחים חיים בתוך ואזה, רחוק מהעץ עליו נולדו.
וזה סימבולי אולי, פתאום אני חושבת. העולם, הגירה, פליטות, חיים חדשים בארץ חדשה. אולי.
יצאה לי תוכנית “רגועה” מהרגיל הפעם. רק תוך כדי הקלטה שמתי לב לזה. וזה מעניין, כי הפלייליסט תמיד משקף את מצב נפשי ורוחי בתקופה, מהדהד אותם, ובאמת יש פער עכשיו – בין הטוב והברכה שאני חשה בחיי האישיים, לבין הטירוף שאני חשה בעולם (ובישראל, אלוהים ישמור, והזוועות שלקראת בחירות, לעומת האומץ של אמנים ספורים, שפתאום מעזים. יאוש אל מול תקווה. שחיתות אל מול הבנה ותעוזה של בודדים). הפער בין תחושת המזל הגדול והנפלא בו זכיתי כשהחלטתי לתת לעצמי הזדמנות נוספת ולעבור לברלין, האהבה הנפלאה שזכיתי בה, המשפחה בה זכיתי, לעומת הקשיים שעדיין עלי להתמודד איתם מבחינה מקצועית ותעסוקתית, הפחדים שעלי להתגבר עליהם בארץ זרה ובשפה חדשה.

אז בוחרת לומר “תודה” בקול גדול ורם, ולתת לפלא של חיי למלא אותי באמונה ובתעוזה.
ומוזיקה.

The end
Standard

אחת ששומעת #285 | 25/8/17 | Clouds

♫  PLAY >> Listen to the Show

אז במסגרת מסעות חופשת הקיץ שלנו, שכללה הרבה הרבה טבע, אהובי לקח אותי לבקר ב-Urwald, שזה יער קדמון, עתיק, שמור מכל פגע ויד אדם, ויש שם את העצים הכי גדולים שראיתי בחיים, כמו זה – העץ מכל האגדות והסיפורים של ילדותי, ומכל סרטי הפנטזיות של נעורי, גדול מספיק בכדי ששני אנשים יוכלו להכנס לתוך הגזע שלו ולעמוד בתוכו (וזה מדהים!).

The end
Standard

אחת ששומעת #227 | 19/5/2016 | מנטרה

♫♫ PLAY >> Listen to the Show

תוכנית ראשונה מברלין הרחוקה (הוקלטה מראש, אבל שששש, אל תגלו לאף אחד). מה שחשוב זה שקיבלתי ויזה לשנתיים, ושמצאתי פה אולפן רדיו שבו אוכל להקליט את התוכנית בכל שבוע, ושהחיים מתחילים מ-ע-כ-שיו!
להתחיל קורס גרמנית אינטנסיבי, למצוא דירה, לפגוש אנשים, למצוא עבודה. חיים חדשים.

The end
Standard

אחת ששומעת #215 | 4/2/16 | Feelin’ Allright

♫♫ PLAY >> Listen to the Show

היה לי שמח השבוע, והיה לי שמח באולפן.

רשימת השידור:

  1. Robert Forster – Disaster In Motion (5:54) (Songs To Play, 2015) Brisbane, Australia
  2. Don McCaslin’s WARMTH – A Song The Children Dance To (5:35) (The Best of Don McCaslin’s WARMTH, 2015) *Tramp Records
  3. Mike Wexler – Prime (3:32) (Dispossession, 2012)
The end
Standard

♫ אחת ששומעת #186 | 25/6/15 | They Can’t Take Away Our Music

cassette small לחצו כאן להאזנה לתוכנית

 

חי שמיים, כמה שאני עסוקה פתאום!
הנה כבר יום שלישי, ורק עכשיו אני מתפנה להעלות את התוכנית האחרונה לבלוג. מה זה פה? איך זה קרה?
האמת שזה נעים לי, להית עסוקה כל כך. אני מרגישה חיונית, פעילה ויעילה, אני ישנה עמוק וטוב, קמה מוקדם והולכת לישון מוקדם, ובין לבין מתעמלת, עובדת פה, עובדת שם, הולכת, מסדרת, מארגנת. וזה נעים לי. ואפילו מבלה יותר מהרגיל, שזה בכלל מדהים. למשל, בהופעת הבכורה של לא, בשישי בצהרים, במועדון האזור האהוב עלי כל כך. תקשיבו לאלבום היפה שלהם.

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #87 | 24/3/13 | אש בעצמותי ♫


  להאזנה לתוכנית בקובץ MP3  (להורדה: קליק ימין + ‘שמירה בשם’)

שידור מבולבל היה לי הפעם. בעיקר בגלל בלונדינית אחת, מיוחדת במינה, שנכנסה לאולפן באמצע התוכנית, וגם קצת בגלל (בזכות) שיחה אחת שחדרה לי עמוק ללב, ממש לפני השידור. אבל גם בגלל מצב קיומי עכשווי. פיזור נפש.
אז הדיבור שלי קצת מפוזר ולא יציב, ופה ושם נשמטו פרטים, ופה ושם הטונים עולים, אבל המוזיקה מדייקת.
עצב – בלבול – שמחה – אלתור. (ומה שבטוח – רשימת שידור).           

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #63 | 2/9/12 | דיוקן עצמי ♫

להאזנה לתוכנית בקובץ MP3  (להורדה: קליק ימין + ‘שמירה בשם’)

me, myself, I

~~~~~~~~~

בזמן האחרון נשברים לי דברים. הכוס האהובה עלי, זו עם הפרח משוק הפשפשים, מאפרת הוינטאג’ המופלאה שלי, ועוד כוס, ועוד בקבוק. נשרפה לי גם מגבת שאהבתי, כי הנחתי אותה על כיריים בוערים. יכול להיות שאני לא מרוכזת, ויכול להיות שאני פשוט משחררת. חפצים, רק חפצים. המים אותם מים, הכוס לא באמת משנה.

The end