Page 1
Standard

אחת ששומעת #357 | 21/3/19 | Because The End Is Really The Beginning

♫  PLAY >> Listen to the Show

הפריחה המשגעת הזו מתרחשת אצלי בבית. השכנה שלי גזמה את עץ האפרסק שבגינה שלה, ונתנה לי כמה ענפים שעמדו לפרוח. והו, כמה שזה יפה וכמה שזה מרגש לראות את זה קורה אצלי בבית, השינוי היומיומי של הענפים האלה, שמצמיחים חיים בתוך ואזה, רחוק מהעץ עליו נולדו.
וזה סימבולי אולי, פתאום אני חושבת. העולם, הגירה, פליטות, חיים חדשים בארץ חדשה. אולי.
יצאה לי תוכנית “רגועה” מהרגיל הפעם. רק תוך כדי הקלטה שמתי לב לזה. וזה מעניין, כי הפלייליסט תמיד משקף את מצב נפשי ורוחי בתקופה, מהדהד אותם, ובאמת יש פער עכשיו – בין הטוב והברכה שאני חשה בחיי האישיים, לבין הטירוף שאני חשה בעולם (ובישראל, אלוהים ישמור, והזוועות שלקראת בחירות, לעומת האומץ של אמנים ספורים, שפתאום מעזים. יאוש אל מול תקווה. שחיתות אל מול הבנה ותעוזה של בודדים). הפער בין תחושת המזל הגדול והנפלא בו זכיתי כשהחלטתי לתת לעצמי הזדמנות נוספת ולעבור לברלין, האהבה הנפלאה שזכיתי בה, המשפחה בה זכיתי, לעומת הקשיים שעדיין עלי להתמודד איתם מבחינה מקצועית ותעסוקתית, הפחדים שעלי להתגבר עליהם בארץ זרה ובשפה חדשה.

אז בוחרת לומר “תודה” בקול גדול ורם, ולתת לפלא של חיי למלא אותי באמונה ובתעוזה.
ומוזיקה.

The end
Standard

אחת ששומעת #346 | 3/1/19 | 2019

♫ ♫  PLAY >> Listen to the Show

שנת 2018 הסתיימה, ושנת 2019 התחילה בקול תרועה גדולה.
ואני מתבוננת על כל זה מהצד, ולא מבינה. את החגיגות, את הזיקוקים (דבר נורא ואיום בעיני. רק על בעלי החיים אני מצליחה לחשוב כשקולות המלחמה בחוץ רועשים), את המשמעות שכולם מחפשים במספר הזה, שמתחלף.
מרגישה מנותקת מכל זה, ולעיתים תוהה אם זו אני, או שמא העולם. ומה זה בכלל משנה, בעצם.
הדבר היחיד שחשוב זה לזכור שהכל זמני, הכל חולף, הכל משתנה. גם המקומות הכי קשים שלנו, וגם אלו הכי טובים ומאושרים שלנו. הכל זורם כל הזמן, ואין דבר שנשאר על כנו, ככל שהיינו לעיתים רוצים להחיזק בתקופות של הטוב, ולהשאר בהן. למה אי אפשר להשאר פשוט בטוב? קטונתי, כמובן. רק מזכירה א זה לעצמי עכשיו, כדי לא לשכוח, ולא להאחז ברגע, וכדי לא להבהל.

שנה טובה שתהיה לנו.
שנהיה טובים לעצמנו, 
שנכבד את עצמנו,
שנכבד אחרים,
ושניקח אחריות.
(למען השם, שניקח אחריות!)

והמוזיקה. תודה.

The end
Standard

אחת ששומעת #341 | 29/11/18 | Moving

♫  PLAY >> Listen to the Show

 אוי, יעזור לי האל, כמה גמגמתי בתוכנית הפעם! למה? לא יודעת בדיוק לומר, אבל כן יודעת שחלק ניכר מהמוזיקה ריגש אותי הפעם במיוחד, ואולי בכלל אני נרגשת במיוחד?
כך או כך, שעתיים של מוזיקה מעולה.
וחורף.

The Playlist:

  1. Kate Bush – Moving (3:00) (The Kick Inside, 1978 / 2018 Remastered)
The end
Standard

אחת ששומעת #339 | 15/11/18 | Poetry

♫ ♫  PLAY >> Listen to the Show

שלכת מאוחרת היתה השנה. הטמפרטורות היו גבוהות מהרגיל, הקיץ ארוך, יבש וחם (מאד), ועלים רבים היו חומים מיובש כשכבר הגיעה הצהבהבות של הסתיו. אבל עדיין זו תקופה מרהיבה ביופיה, הסתיו. צילמתי המון, ובדיוק עכשיו (החל ממחר, ליתר דיוק) נראה לי שאפשר לקרוא לזה “חורף” באופן רשמי, כי הטמפרטורות אמורות לרדת מתחת לאפס. אז תמונת שלכת ראשונה לבלוג, ואחרונה אצלי בטלפון.

The end
The end