Page 1
Standard

אחת ששומעת #369 | 27/6/19 | מה שבא סבבה

♫  PLAY >> Listen to the Show

במציאות זה היה כמובן הרבה יותר יפה, מראה מרהיב מאין כמותו, שמרחיב את הלב ומצהיל את הנשמה (ואת הקול), שדה של אדום וכחול, מן פלא שכזה, ואנשים עוצרים את מכוניותיהם בצד הדרך כדי להכנס עמוק לתוכו ולחוש את הפלא מבפנים.

The Playlist:

  1. Beverly Glenn-Copeland – Ever New (7:20) (Keyboard Fantasies, 1986)
more
Standard

אחת ששומעת #367 | 13/6/19 | This Is Madness

♫  PLAY >> Listen to the Show

שעתיים של מוזיקה שנפתחות במדיטציה, כמו בשיעור יוגה טוב – קודם נעצום עיניים, ננשום עמוק ונכנס לתוך הגוף, ורק בהמשך נתחיל לנוע.

The Playlist:

  1. Greg Foat – Of My Hands (7:04) (The Mage, 2019)
  2. Damon Locks – Black Monument Ensemble – Rebuild A Nation (2:40) (Where Future Unfolds, 2019)
more
Standard

אחת ששומעת #363 | 16/5/19 | The Colors That You Bring

♫  PLAY >> Listen to the Show

יש כמה שלבים בהכנת התוכנית.

יש את המוזיקה, שמצטברת אצלי במשך הזמן ובעיקר בשבוע שלפני התוכנית, ואני מנסה להאזין לכמה יותר אלבומים חדשים (או ישנים) שמגיעים אלי, יש את התפירה של המוזיקה לכדי שעתיים קוהרנטיות ושלמות ככל האפשר – תהליך שלעיתים קורה כמעט מעצמו, ולעיתים עולה לי בדם, יזע ודמעות. יש את העבודה “האדמינסטרטיבית”, כמו שאני קוראת לה – דהיינו לייצר רשימת שידור עם שם המבצע ושם השיר, להוסיף את שם האלבום והשנה, לברר ולרשום עוד פרטים על האמן (בעיקר אם מדובר באלבום חדש).
ואז שקט, מקליטים. שזה הדבר הכי מענג בכל התהליך כולו, וזה ברור, בעצם, כי אם לא הייתי מפיקה עונג עילאי כל כך מלשבת שעתיים באולפן הרדיו (אם באולפן שבתחנה בתל אביב או באולפן הביתי שלי פה בברלין), לדג’ה את המוזיקה ולקשקש אל המיקרופון, הרי שלא הייתי פה עכשיו. וכן, זה עונג עילאי עבורי, ותמיד תמיד משפר את מצבי הקיומי, בין אם היה טוב לפני השידור, ובין אם היה רע. השידור מבריא אותי תמיד.
ואחרי השידור, הבירוקרטיה חוזרת שוב: הפעם בדמות בחירת שם ותמונה לתוכנית, העלאת הפוסט לבלוג, הפרסום והתיוג בפייסבוק – כל העבודה “השחורה” (כותבת ומחייכת. כי מבחינתי זה חלק בלתי נפרד מהתוכנית).
ולפעמים, כמו בתוכנית היום, רק כשאני מעלה את הפוסט אני שמה לב איזה דיוק התרחש לו מעצמו בין שם התוכנית לבין התמונה, וזו גם הנאה.

אז הנה, עכשיו אתם יודעים (כמעט) הכל.

קיבלתי בקשות לאחרונה להעלות פלייליסטים לספוטיפיי, ומכיוון שבעצם מדובר בעוד תהליך “שחור” של קופי-פייסט לתוך ספוטיפיי, ויצירה ידנית של פלייליסט – הרי שאני מזמינה אתכם לייצר את הפלייליסטים בספוטיפיי, אם שם נוח לכם יותר להאזין לתוכנית.

אני נהניתי השבוע, מקווה שגם אתם!

more
more
Standard

אחת ששומעת #316 | 17/5/18 | Chasing Love

♫  PLAY >> Listen to the Show

זו הכבשה.
את הכבשה ראיתי במקרה בבית קפה פה בשכונה, מקום שמארח תערוכות ציורים משתנות, והתאהבתי בה.
ביקרתי אותה אי אלו פעמים, את הכבשה שלי. כך גם למדתי שבגרמנית “כבש” הוא ניטרלי, לאמור: “Das Schaf”.
כמעט קניתי אותה והבאתי אותה הביתה, ובסופו של דבר, מכיוון שלא, אני נותנת לה פה חיי נצח וירטואליים, וגם תוכנית שיצאה לא רעה.

more
Standard

אחת ששומעת #306 | 8/2/18 | The Way

♫  PLAY >> Listen to the Show

כבר הרבה זמן שאני רוצה לצרף צילום של מכונות הממתקים העתיקות האלה, שברלין מלאה בהן.
בהתחלה חשבתי שמצאתי מכונה עתיקה שנשכחה, אבל עם הזמן, כשמתרגלים למקום חדש, רואים דברים אחרת, שמים לב לדברים אחרים, והיום אני רואה לא מעט מכונות כאלו ברחבי העיר. כולן נראות עתיקות ולא ברות שימוש, כולן מלאות גרפיטי, ואין לדעת כמה זמן ה”פרסים” נמצאים בה (מיותר לציין שמעולם לא ראיתי ילד משתמש בהן). ועדיין, יש בהן משהו שגורם לי לחייך, בכל פעם שאני רואה אחת.

more
Standard

אחת ששומעת #304 | 25/1/18 | Thoughts

♫  PLAY >> Listen to the Show

לקחתי את הזמן בתוכנית הפעם. או אולי זו בעצם המוזיקה שלקחה את הזמן שלה? כי רק באמצע השעה השנייה המקצב עולה ממש, מה שבדרך כלל קורה קודם לכן.
אולי זה החורף, שמנסה אבל לא מצליח ממש, ולא באמת קר, והשלג שכן הצליח לרגע לרדת, נמס מיד כשהגיע לקרקע. ובישראל, כך אמרו לי, חורף של עשרים מעלות… אולי זה סתם מצב הרוח השבועי שלי (או שלה, של המוזיקה).

more
more