Page 1
The end
Standard

אחת ששומעת #285 | 25/8/17 | Clouds

♫  PLAY >> Listen to the Show

אז במסגרת מסעות חופשת הקיץ שלנו, שכללה הרבה הרבה טבע, אהובי לקח אותי לבקר ב-Urwald, שזה יער קדמון, עתיק, שמור מכל פגע ויד אדם, ויש שם את העצים הכי גדולים שראיתי בחיים, כמו זה – העץ מכל האגדות והסיפורים של ילדותי, ומכל סרטי הפנטזיות של נעורי, גדול מספיק בכדי ששני אנשים יוכלו להכנס לתוך הגזע שלו ולעמוד בתוכו (וזה מדהים!).

The end
Standard

אחת ששומעת 265 | 30/3/17 | Misunderstood

♫♫ PLAY >> Listen to the Show

 

The Playlist:

  1. Greg Sonnleitner – Misunderstood (3:47) (Psychemagik Presents: Magik Sunset, 2015)
  2. Laetitia Sadier Source Ensemble – Undying Love for Humanity (3:51) (Find Me Finding You, 2017)
  3. Caetano Veloso – Quiexa (4:24) (Cores, Nomes, 1982)
  4. Grandbrothers – Ezra Was Right (5:07) (12V/3A, 2013)
The end
Standard

♫ אחת ששומעת #154 | 18/9/14 | מעגלים ♫

♫♫ PLAY >> Listen to the Show

 

Baloons

אוהבת את התקופה הזו בספטמבר, לקראת ראש השנה. כשהאויר משתנה, והקרירות מגיעה, יחד עם תחושת ההזדמנות להתחלות חדשות. חג שמתאים בדיוק למזג האויר, שתמיד מרגיש כמו סיום מעגל והתחלה של משהו חדש, שתמיד מרגיש כמו הזדמנות.

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #114 | 17/11/13 | הפרעת קשב ♫

smile

להאזנה ישירה מהמחשב/סמרטפון
(להורדה: קליק ימין + “שמור קישור בשם“)

מרוצה ממה שיש עכשיו, סוג של נינוחות. יחד עם זאת מרגישה את הדגדוג של ההתרחשויות שעומדות לקרות. ואת התשוקה שלי לעשייה וליצירה. כל בוקר אני קוראת חדשות וליבי נופל בקרבי. כל בוקר מחדש אני מאבדת תקווה, ואז מתחילה את היום ואת העשייה, ומתמלאת מחדש.
מסתכלת הרבה בשמיים, הם יפים מאד עם העננים והאור החורפי. מסתכלת גם ברצפה, ולפעמים זה גם גורם לי לחייך.

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #99 | 21/7/13 | גולשת / פנויה להצעות ♫


♫  להאזנה ישירה מהמחשב או הסמרטפון   (להורדה: קליק ימין + ‘שמירה בשם’)

reflections

הימים האלה. כל כך הרבה דברים משתבשים ומשנים את התוכניות בצורה עקבית כל כך, שכבר אין מקום להתבאס מהם, ואני פשוט מקבלת את הדברים כמו שהם, וזורמת עם השינויים, הביטולים, ההפתעות, התקלות, המכוניות הנתקעות, האזניות הנשברות, הרכבות המפוספסות, ההופעות המפוספסות. ומחייכת, באמת, מכל הלב.
תקופה שכזו. אמצע הקיץ, לאט לאט אני עושה את הבית לשלי, בסיומה של עבודה אחת ועוד אין לי מושג מה תהיה הבאה. מרגישה את ההזדמנויות באויר, את האפשרויות שמרחפות. נותנת למוזיקה ולאופטימיות לעטוף אותי, ומרשה לעצמי לשלוח קול קורא:

The end