Page 1
Standard

אחת ששומעת #339 | 15/11/18 | Poetry

 PLAY >> Listen to the Show

שלכת מאוחרת היתה השנה. הטמפרטורות היו גבוהות מהרגיל, הקיץ ארוך, יבש וחם (מאד), ועלים רבים היו חומים מיובש כשכבר הגיעה הצהבהבות של הסתיו. אבל עדיין זו תקופה מרהיבה ביופיה, הסתיו. צילמתי המון, ובדיוק עכשיו (החל ממחר, ליתר דיוק) נראה לי שאפשר לקרוא לזה “חורף” באופן רשמי, כי הטמפרטורות אמורות לרדת מתחת לאפס. אז תמונת שלכת ראשונה לבלוג, ואחרונה אצלי בטלפון.

The end
Standard

אחת ששומעת #304 | 25/1/18 | Thoughts

 PLAY >> Listen to the Show

לקחתי את הזמן בתוכנית הפעם. או אולי זו בעצם המוזיקה שלקחה את הזמן שלה? כי רק באמצע השעה השנייה המקצב עולה ממש, מה שבדרך כלל קורה קודם לכן.
אולי זה החורף, שמנסה אבל לא מצליח ממש, ולא באמת קר, והשלג שכן הצליח לרגע לרדת, נמס מיד כשהגיע לקרקע. ובישראל, כך אמרו לי, חורף של עשרים מעלות… אולי זה סתם מצב הרוח השבועי שלי (או שלה, של המוזיקה).

The end
Standard

אחת ששומעת #303 | 18/1/18 | Inner Cell

 PLAY >> Listen to the Show

The Playlist:

  1. Peder – Timetakesthetimetimetakes (4:22) (And He Just Pointed to the Sky…, 2007)
  2. Alessandro Alessandroni – Sea Breeze (2:05) (Lost & Found – 1972-1978, 2018)
  3. Tom Waits – Downtown Train (3:52) (Rain Dogs, 1985)
  4. Zara McFarlane – Allies or Enemies (4:04) (Arise, 2017)
The end
Standard

♫ אחת ששומעת #50 | 20/5/12 | משוגעת ♫


להאזנה לתוכנית בקובץ MP3    (להורדה: קליק ימין + ‘שמירה בשם’)

פליקציחלולה הקטנה

יושבת לכתוב את המילה השבועית, ובבית מתרוצצת לי גורת חתולים קטנטנה בת שלושה שבועות לערך, וחתול גדול רוטן בכל פעם שהיא מקבלת תשומת לב. מצאתי אותה לפני שבוע בבניין סמוך. שמעתי יללות דקיקות, אבל התעלמתי. כשעברתי ברחוב והיללות היו קרובות, הצצתי בחצר וראיתי גור חתולים קטנטן יושב ובוכה, עם שתי עיניים עצומות מדלקת וחול. נו, כבר לא יכולתי להשאיר אותו שם ככה. ומטיפול נקודתי של “רק לנקות לו את העיניים”, היא הגיעה הנה בסופו של דבר (הגור שהתברר כגורה. טריקולורית).

The end