Page 1
Standard

אחת ששומעת #342 | 6/12/18 | Beyond Dreams

 PLAY >> Listen to the Show

מישהו פיזר סמיילים על המדרכה, ואמנם זה לכלוך וכו’, אבל זה עשה לי טוב על הלב :)

The Playlist:

  1. Cave – ShaSha (5:50) (Allways, 2018)
  2. Souleance – François (3:58) (Single, 2018) First Word Records
  3. Ah! Kosmos – Beyond Dreams (feat. Elif Çağlar) (3:23) (Beautiful Swamp, 2018)
The end
Standard

אחת ששומעת #254 | 12/1/17 | WHITE

PLAY  >>  להאזנה לתוכנית

my first snow angel

רשימת השידור:

  1. Mitski – Thursday Girl (3:08) (Puberty 2, 2016)
  2. The Police – King of Pain (4:59) (Synchronicity, 1983)
  3. Ultimate Painting – All I Wanna Do (4:37) (VA – Lagniappe Sessions, Volume 1, 2016
  4. Frightnrs – All My Tears (4:07) (Nothing more to say, 2016)
The end
The end
Standard

אחת ששומעת #218 | 25/2/16 | Right On Time

 לחצו כאן להאזנה לתוכנית

piano

בהתחלה, כשהיו לי תקלות בשידור חי, הייתי נלחצת – הצילו, מה לעשות? המוזיקה לא מתנגנת, ואין דיסק גיבוי או יש דיסק אבל עם מוזיקה שלא מתאימה לי לתוכנית, אוי ווי הצילו!!!! ולאחרונה, כשיש תקלה מדי פעם, אני כבר פחות מתרגשת. ואם מתמזל מזלי, כמו בתוכניות האחרונות – אז יוסי בבליקי כבר נמצא באולפן, לקראת התוכנית שלו, שמתחילה מיד אחרי, ואז אפשר לפתוח מיקרופונים, ולא נורא שאין את שיר הסיום שתכננתי, כי אפשר פשוט לפטפט בנעימים. וזה תמיד נעים. אז תכירו את המחסן של יוסי בבליקי, שבתוכנית הפעם התחיל בסוף התוכנית שלי, בזכות תקלונת ששימחה אותי מאד.

The end
Standard

אחת ששומעת #212 | 14/1/16 | לפעמים, סשה, צריך לאכול גם מלפפונים חמוצים

Gramophone Rainbow Stickers copy  לחצו כאן להאזנה לתוכנית

תפוס מחסה

ערפל ביום האחרון של השבוע, וכמה זה הולם. אבל בינלאומי מרגש על מותו של דיוויד בואי, נראה לי שרוב אוהבי המוזיקה דמעו לא מעט השבוע. אז שעתיים של תרפיה, במוזיקה. יהיה עצוב, יהיה גם גרוב, הרבה נוכחות ישראלית עדכנית, ביטים שעושים טוב, והרבה אהבה.

רשימת השידור:

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #92 | 5/5/13 | הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם.♫


♫ להאזנה לתוכנית בקובץ MP3    (להורדה: קליק ימין + ‘שמירה בשם’)

קקה

שבוע עמוס. גם בגלל המשימות שעומדות לפני, אבל בעיקר בגלל המציאות שבה אני חיה.
קמה כל בוקר, נכנסת למחשב לקרוא חדשות, ומרגישה את הכובד אופף אותי. את הייאוש הזה חוזר, את ה”כלום לא השתנה”, את הקורבנות של עם שבוחר שוב ושוב בזה שרומס אותו. קמה בבוקר לאיומים של עוד מלחמה, ומרגישה רמוסה, עייפה, כבדה.

The end