2019
May
Standard

אחת ששומעת #363 | 16/5/19 | The Colors That You Bring

♫  PLAY >> Listen to the Show

יש כמה שלבים בהכנת התוכנית.

יש את המוזיקה, שמצטברת אצלי במשך הזמן ובעיקר בשבוע שלפני התוכנית, ואני מנסה להאזין לכמה יותר אלבומים חדשים (או ישנים) שמגיעים אלי, יש את התפירה של המוזיקה לכדי שעתיים קוהרנטיות ושלמות ככל האפשר – תהליך שלעיתים קורה כמעט מעצמו, ולעיתים עולה לי בדם, יזע ודמעות. יש את העבודה “האדמינסטרטיבית”, כמו שאני קוראת לה – דהיינו לייצר רשימת שידור עם שם המבצע ושם השיר, להוסיף את שם האלבום והשנה, לברר ולרשום עוד פרטים על האמן (בעיקר אם מדובר באלבום חדש).
ואז שקט, מקליטים. שזה הדבר הכי מענג בכל התהליך כולו, וזה ברור, בעצם, כי אם לא הייתי מפיקה עונג עילאי כל כך מלשבת שעתיים באולפן הרדיו (אם באולפן שבתחנה בתל אביב או באולפן הביתי שלי פה בברלין), לדג’ה את המוזיקה ולקשקש אל המיקרופון, הרי שלא הייתי פה עכשיו. וכן, זה עונג עילאי עבורי, ותמיד תמיד משפר את מצבי הקיומי, בין אם היה טוב לפני השידור, ובין אם היה רע. השידור מבריא אותי תמיד.
ואחרי השידור, הבירוקרטיה חוזרת שוב: הפעם בדמות בחירת שם ותמונה לתוכנית, העלאת הפוסט לבלוג, הפרסום והתיוג בפייסבוק – כל העבודה “השחורה” (כותבת ומחייכת. כי מבחינתי זה חלק בלתי נפרד מהתוכנית).
ולפעמים, כמו בתוכנית היום, רק כשאני מעלה את הפוסט אני שמה לב איזה דיוק התרחש לו מעצמו בין שם התוכנית לבין התמונה, וזו גם הנאה.

אז הנה, עכשיו אתם יודעים (כמעט) הכל.

קיבלתי בקשות לאחרונה להעלות פלייליסטים לספוטיפיי, ומכיוון שבעצם מדובר בעוד תהליך “שחור” של קופי-פייסט לתוך ספוטיפיי, ויצירה ידנית של פלייליסט – הרי שאני מזמינה אתכם לייצר את הפלייליסטים בספוטיפיי, אם שם נוח לכם יותר להאזין לתוכנית.

אני נהניתי השבוע, מקווה שגם אתם!

The end