ברוב רובה של התוכנית ישבתי עם דמעות בעיניים, ולפרקים ממש נאלצתי להאבק בעצמי שלא לפרוץ בבכי ופשוט לייבב. כל כך התרגשתי מעצם זה שזה השידור האחרון מהאולפן פה, מההבנה שזהו, עוד שבוע אני עולה על מטוס, ושהפעם הבאה שאשדר את אחת ששומעת זה יהיה מהאלופן הביתי שלי בברלין. וכל כך התרגשתי מכל התגובות החמות והמחבקות שקיבלתי תוך כדי שידור (יחי פייסבוק!). ממש הוצפתי.
Search Results
more
Standard
אחת ששומעת #225 | 14/4/2016 | free falling
שעתיים שמחות!
מתחילים עם קצב, ונותנים לו להוביל שעתיים של תופים, מקצבים וביטים מעולמות, מקומות וזמנים. עם טאץ’ יווני, אלקטרוניקה ברזיאלית, מגע ישראלי, פ’אנק אמריקאי ונשמה כל הזמן.
רשימת השידור:
- Alain Peters – Mange Pou Le Coeur (4:01) (Paraboler, 1998)
- Cymande – Getting It Back (4:18) (Cymande, 1972)
- Piero Piccioni – No Return Point (Il Dio Sotto La Pelle, 1974)
more
Standard
אחת ששומעת #224 | 7/4/2016 | אישה בקצה העולם
את המילים שלי אני כותבת לאחרונה בפוסטים שמיוחדים לכך, כי רובם ככולם סובבים סביב העובדה שבסוף החודש אני עוזבת ועוברת לברלין.
עוד פעמיים בלבד נותרו לי להקליט את התוכנית באולפנים של רדיו מהות החיים. עוד פעמיים בלבד לחוייה שהיתה לי לבית בשנים האחרונות. ואחר כך – התוכנית תוקלט בברלין, ותשודר משם. אין מאושרת ממני על כך שאחת ששומעת תמשיך לשדר, וסקרנית לקראת החוויה השונה שתהיה לי משם.
more