Page 1
Standard

אחת ששומעת #271 | 18/5/17 | Invisible Joy

♫♫ PLAY >> Listen to the Show

אז בחיים החדשים האלה שלי, פה בברלין (או כמו שאני קוראת להם ביני לבין עצמי “החיים השניים שלי”), ההזדמנות שנתתי לעצמי להתחיל מחדש מדהימה אותי לעיתים קרובות, כי באמת, הכל אפשרי. הנה, אני.
אז בחיים החדשים האלה שלי, פה בברלין, אני עדיין מגלה דברים בכל שבוע שחולף, ועדיין מתרגשת כמו ילדה מדברים של פעם ראשונה, כמו זה שבתמונה: שלג באמצע האביב. ולא סתם, אלא שלג של אבקנים, מעצי ה-kastanienbaum, הלא הם עצי הערמונים (לא לאכילה, כמה חבל), שהפרחים המפוארים שלהם מתפזרים לכל עבר בימי האביב החמים, כך שאדם מוצא את עצמו שוכב על הדשא בפארק ליד הבית, משתזף בשמש, כשסביבו מיליוני אבקנים שעפים לכל עבר, כמו שלג של פיות, כמו קסם של אושר.
אושר.

The end
Standard

אחת ששומעת #270 | 11/5/17 | Lungs

♫♫ PLAY >> Listen to the Show

The Playlist:

  1. James Heather – Empire Sounds (3:41) (Modulations: EP1, 2017) 
  2. Jesca Hoop – Animal Kingdom Chaotic (3:45) (Memories Are Now, 2017)
  3. Mariana Päraway feat. Loli Molina – Verne y el faro (3:58) (Verne y el faro, 2017)
  4. Tulalah – Lungs (3:30) (2017) 
  5. Kinobe – Chasing Clouds (4:16) (Choose Your Own Adventure, 2009)
The end
Standard

אחת ששומעת #268 | 27/4/17 | One Year anniversary

♫♫ PLAY >> Listen to the Show

תוכנית השנה שלי. שנה בברלין. קצת יותר משנה מאז ששידרתי בפעם האחרונה מהאולפן האהוב בתל אביב.
שנה שטסה שמהירות שקשה לתאר. לפעמים אני לא קולטת את הפער הזה, בין החיים שלי פה, לבין החיים שהיו לי שם. הכל קרוב ורחוק באותה המידה, ואני מרגישה בבית, ובעיקר – רגועה, שמחה, טובת לב. ללא התסכול התמידי שליווה אותי בארץ.
שנה בברלין, ואני כבר לא חושבת שקר כשחמש מעלות בחוץ (טוב, נו, רק אם יש גם רוח), וכשהשמש זורחת ועשר מעלות בחוץ, נראה לי הגיוני לאכול גלידה.
שנה בברלין ואני מוצאת את עצמי מנהלת שיחות בגרמנית. לפעמים מרגישה את עצמי מתבוננת בסיטואציה מבחוץ ולא מאמינה שאני אשכרה שם, מבינה מה אומרים לי בשפה הזו, ועונה בחזרה.
שנה בברלין, ואני קוראת ספרים בגרמנית, וגם מבינה. יא אללה.
שנה בברלין ויש לי קבוצת חברים אהובים סביבי. אנשים שאני אוהבת, מעריכה וסומכת עליהם, ומרגישה ברת מזל שזכיתי להכיר אותם.
הי, שנה בברלין ויש לי חבר, כבר כמעט שנה!
שנה בברלין והצמא שלי לראות עוד, לטייל, להכיר ולגלות רק הולך וגדל.
שנה בברלין וטוב לי. לחיי השנים הבאות, אמן.

The end
The end
Standard

♫ אחת ששומעת #171 | 5/2/15 | בעיניים פקוחות

לחצו כאן להאזנה לתוכנית

מוזיקה לסיום שבוע בו העיניים נפערו מתדהמה, כל יום מחדש, לגודל השחיתויות שנחשפות מדי יום ביומו, השחיתויות של אלו שמנהלים לנו את המדינה.
מוזיקה עם תפילה, שייפקחו לנו העיניים, שנבחר בטוב, מתישהו.
מוזיקה לניקוי הנשמה.

רשימת השידור:

  1. Lewis – My Love Has Gone Away (Hawaiian Breeze, 2015)
  2. The Cinematic Orchestra – To Build A Home (Ma Fleur, 2007)
The end
The end
Standard

♫ Ya Ba Yey | אחת ששומעת #94 | 19/5/13 ♫


♫ להאזנה לתוכנית בקובץ MP3    (להורדה: קליק ימין + ‘שמירה בשם’)

הכורסאות הכי עצובות בעולם

מרגישה את זה ישר במוזיקה, את אי-השקט, את חוסר הסבלנות. חורצת גורלות במחי יד, מקשיבה לשיר שניות ספורות ומחליטה אם כן או לא. סף הרגישות גבוה כל כך בימים אלו, שכל כך הרבה קורה בהם.
במוזיקה זה עובד טוב.

 

יום ראשון, 19/5/13, התארחו בתוכנית:

The end
Standard

♫ אחת ששומעת #69 | 28/10/12 | זכרון ועתיד, ושמיים ♫

  להאזנה לתוכנית בקובץ MP3
(להורדה: קליק ימין + ‘שמירה בשם’)

* כל קשר בין השיר לבין התוכנית מקרי בהחלט.
למצב, לעומת זאת, יש קשר הדוק לשיר.
 

כי האדם עץ השדה.
כמו האדם גם העץ צומח 
כמו העץ האדם נגדע. 
ואני לא יודע 
איפה הייתי ואיפה אהיה. 
כמו עץ השדה. 

The end