Page 1
Standard

אחת ששומעת #302 | 11/1/18 | Come Meh Way

♫  PLAY >> Listen to the Show

אֹז איך אומרים? אלפיים ושְמוֹנָה-עָשָֹר או אלפיים ושְמוֹנֶה-עֶשְֹרֵה? שתי תוכניות לתוך השנה החדשה, הבאה עלינו לטובה (אמן, הלוואי, טפו טפו טפו), ואני לא מצליחה להחליט מה הדרך הנכונה, עברית שפה יפה.
בקיצור – בהבטחתי בשידור ולכן גם קיימתי: שאלתי את איילת, מלכת השפה העברית, שאמרה שְמוֹנֶה-עֶשְֹרֵה. “תמיד בנקבה” היא הוסיפה.
אז נו, יש לי שנה שלמה להתאמן ולנסות שלא לטעות, ואולי אף להפנים.
את זה, ועוד כמה דברים…

more
Standard

אחת ששומעת #301 | 4/1/18 | Everything’s Alright

♫  PLAY >> Listen to the Show

זמן, זמן, זמן.
תוכנית ראשונה לשנת 2018, ארבע שנים אחרי התוכנית הראשונה שלי ברדיו מהות החיים, כששנה וחצי מתוכן אני משדרת מברלין.

מקווה שהשנה הזו תהיה נפלאה מוזיקלית לפחות כמו הקודמת, ויחד עם זאת אני מקווה שהיא תהיה גם טובה יותר מבחינה פוליטית, חברתית וסביבתית.

The Playlist:

more
Standard

אחת ששומעת #299 | 22/12/17 | Healing

♫  PLAY >> Listen to the Show

אז אמנם אני לא מהטיפוסים המופלאים הללו, שעומלים ומכינים סיכומי סוף שנה מוזיקליים שמעשירים את הנפש ואת הידע, אבל ארצה או לא, סוף השנה כן גורמת לי לחשבון נפש מוזיקלי קל, כך שהתוכנית השבוע בהחלט מייצגת חלק מהאלבומים שאהבתי במיוחד השנה (אלבומי השנה שלי!). 2017 היתה שנה של שפע מוזיקלי נפלא – כמו שאמרתי בתוכנית: ככל שהמצב הפוליטי מתדרדר, כך המוזיקה משתבחת. ואני בהחלט הרגשתי את זה השנה.
מבטיחה לעצמי בקול רם, מעל דפי הבלוג, לשאוף וכן להכין לפחות רשימה של האלבומים האהובים עלי השנה, ולו בשביל עצמי (טוב, נו, אולי מי מכם גם ישמח).
ועד אז, מוזיקה!

more
Standard

אחת ששומעת #298 | 15/12/17 | Pieces

 PLAY >> Listen to the Show

יָאקוּל, יָאקוּלי, קוּלי, קוּלוּ, בּוּלוּ, בּולִי, בּוּלוֹן, יאקוּלוֹן, בּוּלוֹנַאז’, יָאקוּלַאז’, בּוּבּוּ, אהובי.

אתמול נפרדתי מיאקולי שלי, אהוב ליבי החתולי, שליווה אותי בשש עשרה וחצי השנים האחרונות.
הוא הגיע אלי זמן קצר אחרי שאימי הלכה לעולמה, ובשנים האלה, כשכל עולמי התהפך עלי שוב ושוב, הוא תמיד היה שם – חכם, עדין, רגיש, אוהב ואהוב. מהרבה בחינות, הדבר היציב ביותר בחיי בשנים לא פשוטות.
חתול מיוחד במינו (ומי שהכיר אותו, בעיקר בצעירותו, יודע שאני לא מגזימה), שהיה קופץ על הידית לפתוח דלת סגורה, שאהב לרדוף אחרי צללים, למצוץ לעצמו את קצה הזנב (פרוייד היה מת עליו) ואחר כך עבר למצוץ את החולצות שלי, אהב לשבת עלי, ובכלל – אהב להיות על הידיים. החתול היחיד שהכרתי שהתענג על ליטופים בבטן, שהיה מניח את כפו על פני ומלקק אותם בנשיקה. מתקשר בצורה פנומנלית, ותמיד תמיד עונה לי כשאני קוראת לו, תמיד מדבר איתי בחזרה.
כמה עברת איתי, יאקול. דירות, ערים, מצבים, בני-זוג וחברים. כמה עברנו יחד, כמה העברתי אותך, בעצם.
מדהים עד כמה הקשר בין בעל חיים לבן-אדם יכול להיות משמעותי וממלא, כמה אהבה יכולה להיות שם. ויאקול היה חתול של אהבה. פשוט כך.

נפרדת ממך, חתול שלי, תינוקשיש שלי. שמחה שהגעת לשיבה טובה (גם אם לא מושלמת). מודה על כל השנים שלנו יחד.

more
more
Standard

אחת ששומעת #291 | 26/10/17 | Geburtstag

♫  PLAY >> Listen to the Show

מישהי, שהאזינה לתוכנית שלי לראשונה, אמרה לי שהמוזיקה היתה יפה ועצובה.
עצובה? הופתעתי, כי נהניתי כל כך להקליט את התוכנית, וסיימתי אותה בתחושבת התרוממות רוח.
אבל כן, הבנתי. כמעט תמיד התוכניות שלי מתחילות בשקט, עם שירים שיכולים בקלות לפרוט על מיתרי העצב (תלוי במקצב הפנימי של המאזינים, אולי). ואז, תוך כדי תנועה וצלילים, המוזיקה בתוכנית משתנה, מטפסת, זורמת. וכך כל תוכנית היא סיפור קטן. בדרך כלל של השבוע שעבר עלי, אבל הרבה פעמים של החיים באופן כללי, אני חושבת. הגלים התמידיים של התנועה הבסיסית, עליות וירידות. חיים.

more
Standard

אחת ששומעת #290 | 19/10/17 | גוֹל!

♫  PLAY >> Listen to the Show

כבר כתבתי פה פעם, שכשחיבור בין שני שירים, הסוף של אחד ותחילתו של האחר, מתחברים בשלמות של צלילים והרמונניה, אני קוראת לזה “גוֹל”. בדרך כלל זה קורה לי שלוש-ארבע פעמים בתוכנית. אבל הפעם, אולי בגלל ששבועיים הייתי בחופשת סוכות ולא שידרתי, כל התוכנית כולה מלאה ב“גוֹלים”. עשיתי לעצמי נחת, מה שנקרא.

more