חג הפסח הזה היה עבורי בסימן מותה של סבתא שלי, שנפטרה ערב החג לפני שנה, אחרי תקופה ארוכה של חולי וקושי וכאב.
והיא איתי כל הזמן בלב, כל הזמן בראש. מתגעגעת אליה כל הזמן.
מצאתי צילום שלה מלפני כמה שנים, כשעוד היתה בריאה, חזקה, יפה ועצמאית כפי שהיתה. יום אחד פגשתי אותה במקרה ברחוב, וצילמתי אותה לתרגיל בקורס צילום. עכשיו התמונה הזאת תלויה על דלת המקרר, ונעים לי לראות את סבתא מסתכלת בי כל פעם שאני עוברת במטבח.
לא מאמינה בחיים שאחרי, למרות שגם לא שוללת, כי ת’כלס, מה אני יודעת. אבל בכל מקרה מקווה שטוב לה עכשיו, שהיא בשקט.
כוסית לזכרך, סבתא שלי. כוסית לחייך. אוהבת אותך מאד. אוכלת גפילע פיש של אחרים וחושבת עליך.