שיר שיושב לי בראש ומחשבות בעקבות

השיר הזה יושב לי בראש כבר כמה ימים.
ואני לא ממש מוצאת את הדרך להכניס אותו לפלייליסט של ‘אחת ששומעת’, אז מקדישה לו פוסט נפרד.

כל כך הרבה גלום בו.
זה קודם כל שיר ילדות שלי. גדלתי בבית מלא כל טוב מוזיקה, ואת סדרת הטלויזיה M*A*S*H ההורים שלי ראו באדיקות, אני מניחה שבמשך 11 שנות שידורה, אבל לא ממש בטוחה. בכל מקרה, גם הסדרה הזאת היא חלק מנוף ילדותי. סדרה חזקה, שכאני חושבת עליה עכשיו, מדהים ששודרה במשך זמן רב כל כך, עם ההומור השחור שלה והביקורת האנטי-מלחמתיות שלה. (בישראל של היום אפשר לשדר סדרה כזאת?)

וכמו הרבה דברים מהילדות, לקח לי שנים רבות להבין את המשמעות של השיר הזה. את המשמעות של המילים, אני מניחה. ואז הוא קיבל נופך נוסף. (ושנים רבות ראיתי בו משהו מאפשר ומפרגן ומבין).
ולא שיש לי כוונה לדכדך או משהו.
זה כמו, למשל, שההורים שלי תמיד היו דופקים על השולחן ואומרים “טאץ’ ווד”. וזה היה דבר כזה שהם עשו, ואת המשמעות של האקט הזה הבנתי עם השנים (“חמסה חמסה” של אשכנזים). אבל אני ממש זוכרת את היום בו נפל לי אסימון המשמעות של המילים: גע בעץ. וזה היה שנים רבות אחרי שהבנתי אותן, אחרי שידעתי אנגלית מצויין. האקט של הדפיקה על העץ (או על הראש, פעמים רבות…) ביטל את הפירוש הישיר של המילים, משהו כזה.
מה שלוקח אותי עכשיו למחשבה שכל כך הרבה דברים נעשים באופן אוטומטי בחיים שלנו, על ידינו ועל ידי אחרים, כל כך הרבה דברים שאנחנו מקבלים כמובנים מאליהם, ובעצם לא עוצרים רגע להבין את המשמעות שלהם.
חושבת על שיר לסגירת הפוסט, כדי להשאיר טעם מתוק בפה, אבל ברקע מתנגן הפס קול של “The Virgin Suicides” של סופיה קופולה (כי חיפשתי את השיר suicide is painless במחשב, וחייבת להודות שהופתעתי מכמות השירים שהוא מצא עם המילה suicide).
והנה התשובה! בדיוק התחיל להתנגן ברקע פרנק זאפה עם Suicide Chump. מזל שיש מישהו עם הומור בשטח!

וגם תמונה שצילמתי לא מזמן:

(it’s painless)

Leave a Reply

*
*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.